תביעת אבהות: המדריך המשפטי לפתיחת הליך, בדיקת רקמות וזכויות הילד

תביעת אבהות היא הליך משפטי הצהרתי, ומטרתו לקבוע באופן רשמי האם גבר מסוים הוא אביו הביולוגי של קטין.

תוכו עניינים:

• איך מגישים תביעת אבהות - שלב אחרי שלב
• באילו מקרים מגישים תביעת אבהות?
• מהי חשיבותה המשפטית של בדיקת אבהות?
• מהו מעמדו המשפטי של אב בישראל?)
• מהו ההבדל בין רישום אבהות בהסכמה לבין תביעה משפטית?)
• מי רשאי להגיש תביעת אבהות בבית המשפט לענייני משפחה?
• בדיקת אבהות
• בדיקת אבהות פרטית
• באילו מקרים ניתן לחתום על הצהרת אבהות במשרד הפנים?)
• מגבלת הזמן לחתימה על הטופס מרגע הולדת הילד
• תביעת אבהות וחשש לממזרות: מתי בית המשפט יסרב לאשר את הבדיקה )
• הגדרת ממזרות בדין הדתי-יהודי והשלכותיה על הילד)
• ההשלכות הכלכליות והמשפטיות של הכרה באבהות)
• תביעת אבהות לגבי גבר שנפטר או אזרח זר
• איך בית המשפט מכריע בתביעת אבהות?)
• תביעת אבהות - שאלות נפוצות

איך מגישים תביעת אבהות - שלב אחרי שלב:

שלב 1 - הגשת תביעה לבית משפט לענייני משפחה כולל מסמכים נלווים( תעודת לידת הקטין, מסמכים התומכים את הקשר המשפחתי, תצהירים).

שלב 2 - קבלת צו מבית המשפט לביצוע בדיקת רקמות.

שלב 3 - תיאום תור ותשלום על הבדיקה בבית חולים ציבורי בישראל או תיאום מול שגרירות ישראל במדינה בה נמצאים(לאחר אישור מבית המשפט לביצוע הבדיקה בחו"ל).

שלב 4 - לאחר הבדיקה בית החולים מעדכן את בית המשפט בתוצאות.

שלב 5 - בית המשפט מכריז על אבהות של הילד או לא.

שלב 6 - כאשר הגבר הוא אביו הביולוגי לאחר הכרזת בית המשפט, האב יבצע רישום של הילד במרשם האוכלוסין וההגירה(משרד הפנים).

באילו מקרים מגישים תביעת אבהות?

לרוב תביעת אבהות מוגשת כאשר ישנו "זוג מעורב" כלומר האב אזרח ישראלי, והאם אזרחית זרה.

ישנם מקרים בהם שני ההורים ישראלים אולם, האב מסרב להכיר בילד ולכן זהו מקרה קלאסי להגשת בדיקת אבהות.

מקרה נוסף להגשת תביעת אבהות הוא מקרים של ילדים שנולדו מחוץ לנישואין, או ילדים להורים שלא ביצעו רישום במשרד הפנים עד גיל שנה של הילד.

מהי חשיבותה המשפטית של בדיקת אבהות?

החשיבות המשפטית לבדיקת אבהות נובעת מהצורך לרישום הקטין ברשות האוכלוסין וההגירה (משרד הפנים).

שהרי אזרחות ישראלית היא זכות אשר עוברת בירושה. כלומר, ילד אשר נולד לאזרח ישראלי, בישראל או בחו"ל, זכאי להיות אזרח ישראלי מלידה, מכוח חוק האזרחות, התשי"ב-1952.

במקרים כאלה משרד הפנים מבקש הוכחה ברורה וחד-משמעית לקשר הביולוגי שבין האב כדי למנוע רישום כוזב של הילד במשרד הפנים.

ההוכחה החד משמעית המקובלת במשרד הפנים היא בדיקת אבהות אשר מבוססת על בדיקה גנטית לפי הכללים הקבועים בחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (בדיקת סיווג רקמות).

מהו מעמדו המשפטי של אב בישראל?

לפני שהוכרז שאביו הביולוגי של הילד לאב אין חובות כלפי הילד. אולם, בדיקת אבהות בישראל אינה מוכרת אם בוצעה באופן פרטי. ומכאן, שהאב יחד עם האם או בנפרד חייב להגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה כדי שיוכרז שאביו הביולוגי של הילד.

לאחר שהאב הוכרז כאביו הביולוגי של הילד חלים על האב זכויות כגון: זמני שהות ומשמורת, אפוטרופוס חוקי, הזכות של הילד לרשת את אביו.

וכמו-כן גם חובות כגון: חובת רישום הילד במשרד הפנים(הענקת אזרחות ישראלית לילד), מזונות עבור הילד, החלטות מהותיות עבור הילד.

מהו ההבדל בין רישום אבהות בהסכמה לבין תביעה משפטית?

רישום אבהות בהסכמה:

הינו הליך מנהלי ישירות מול משרד הפנים(רשות האוכלוסין וההגירה).

תנאי סף לרישום-הוא שני ההורים מסכימים על האבהות והם נשואים או ידועים בציבור.

תנאי נוסף הוא מגבלת הזמן- יש לרשום את הילד עד שנה מיום הולדתו.

מיקום הרישום- לאחר הלידה ניתן לרשום את הילד ישירות בבית חולים או לאחר השחרור מבית חולים ניתן לבצע רישום ברשות האוכלוסין וההגירה (משרד הפנים).

חשוב לציין כי במקרה כזה אין צורך בבדיקת רקמות, וזהו הליך אשר מסתיים במשרד הפנים על סמך הצהרת ההורים בלבד (טופס הצהרת אבהות).

תביעה לבדיקת אבהות ללא הסכמה:

הליך כזה מתקיים בבית המשפט לענייני משפחה.

המקרים לתביעת אבהות הם כאשר זוג ישראלים לא רשמו את הילד עד גיל שנה, או אם רווקה שהאב מכחיש את אבהותו, או זוג מעורב ( האב ישראלי והאם אזרחית זרה).

בהליך כזה בית המשפט לענייני משפחה רשאי להעניק צו לבדיקת רקמות לאב והילד. המדינה תתערב באמצעות פרקליטות המדינה כדי להגן על טובת הילד ולמנוע חשש לממזרות. עורך הדין המייצג במקרה כזה יציג לבית המשפט לענייני משפחה את המסמכים הרלוונטיים (כגון: תעודת לידה, מצב משפחתי, וכל מסמך המעיד על האבהות).

מי רשאי להגיש תביעת אבהות בבית המשפט לענייני משפחה?

תביעה מצד האם בשם הקטין

האם מגישה את התביעה בשמו של הקטין והיא הופכת לנציגת הקטין ומטרתה

היא להבטיח את זכויותיו האישיות, הסוציאליות, ורפואיות של הקטין, כגון: זכות הקטין לדעת מיהו אביו, זכות הקטין לקצבאות שאירים מביטוח לאומי (במקרה של פטירה חלילה) ,זכות חוקית לרשת את אביו (כסף ו/או נכסים), וכמו-כן הזכות לקבלת גישה להיסטוריה רפואית של האב.

זכות חשובה היא הזכות הכלכלית- שהרי הוכחת האבהות הינה תנאי סף הכרחי לחיוב האב בתשלום דמי מזונות מדור וחינוך עבור הקטין.

בהליך זה היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות הפרקליטות) מצורף אוטומטית כמשיב לתביעה.

המדינה מתערבת כדי להבטיח את טובת הילד ולוודא כי הילד אינו נפגע מהליך בירור האבהות. יש מקרים חריגים בהם בית המשפט עשוי למנות לקטין "אפוטרופוס לדין" אשר ייצג רק את האינטרסים של הקטין ללא קשר לדרישות האם.

תביעה מצד גבר המבקש להכיר באבהותו

האב מגיש תביעת אבהות על מנת שבית המשפט יקבע בפסק דין הצהרתי כי הוא אביו הביולוגי של הקטין כדי לממש את זכויותיו החוקיות כהורה כגון: זמני שהות על הקטין, הזכות לגדל את הקטין, הזכות חוקית לקבלת החלטות על הקטין כמו: חינוך, מיקום מגורים, בריאות. למעשה אב דורש בתביעת אבהות להיות אפוטרופוס משותף ופעיל לקטין. ובכך מונע הגירה של הקטין לחו"ל או מסירת הקטין לאימוץ או נתק של הקטין מאביו.

בית המשפט יבחן כל תביעה מסוג זה לפי טובת הילד. במקרה שהאם אינה מסכימה לבדיקת אבהות בית המשפט או במקרים חריגים עלול לדחות בית המשפט את תביעה אבהות אם תגרום נזק נפשי לקטין(מקרה בו הקטין מכיר גבר מסוים כאביו). או מקרה נוסף שבו עלול בית המשפט לדחות תביעת אבהות הוא "חשש לממזרות"- בית המשפט עלול לסרב לבדיקת אבהות מחשש לפגיעה במעמדו ההלכתי של הילד, ונישואיו העתידים.

מה קורה כאשר אחד הצדדים מסרב לעבור בדיקת רקמות?

במקרה שהאם מסרבת לבדיקת אבהות ללא הצדקה אזי רשאי בית המשפט לקבוע כי הגבר הוא אביו של הקטין על סמך סירובה בלבד או להטיל על סנקציות .

במקרה שהאב אינו מסכים לבדיקת אבהות בית המשפט רשאי לתת פסק דין הצהרתי לאבהות גם בלי שהוכח הקשר הגנטי , בתנאי שאין הוכחות נוספות המעידות אחרת. כלומר בית המשפט יראה בסירוב לבדיקת אבהות כראייה המחזקת את אבהות. (לדוגמא- גבר שמעוניין לחמוק מתשלום מזונות).

תביעה מצד הילד (לאחר הגעה לגיל בגרות)

הילד יכול להגיש תביעת אבהות מהרגע שהגיע לגיל 18, זהו הליך ייחודי מפני שהשיקולים המשפטיים וההלכתיים משתנים באופן קיצוני מתביעת אבהות אשר הייתה מוגשת באמצעות אימו.

השינוי הקיצוני הוא הסרת "החשש ממזרות"- כאשר הילד הוא קטין בית המשפט רשאי לסרב לבדיקת אבהות בשל הפגיעה ההלכתית בקטין שעלולה לפגוע בילדתו ונישואיו העתידים במקרה של ממזרות.

אולם, כאשר בגיר בן 18 מגיש תביעת אבהות בעצמו, ההלכה המשפטית קובעת כי: "לאדם מבוגר יש אוטונומיה על גופו ועל גורלו". בית המשפט יברר אם הקטין מודע לחלוטין להשלכות ההלכתיות, כלומר שיש סיכוי להכרזה עליו כ"ממזר". ובכל זאת מתעקש לברר מיהו אביו אזי, בית המשפט יכבד את רצונו ואף יאשר צו לבדיקת אבהות גנטית.

בדיקת אבהות

כיצד מבוצעת הבדיקה הרשמית ומהי מידת דיוקה?

בדיקת אבהות מתבצעת באמצעות בדיקת סוגי רקמות(בדיקת דם או רוק), במדינת ישראל הבדיקה מבוצעת בבית חולים ציבורי כגון: שיבא תל השומר, מרכז רפואי רבין (בילינסון).

כאשר הנבדקים נמצאים בחו"ל הנציגות הישראלית(פרקליטות) מתאמת מול הנבדקים ומזמינה אותם להגיע לבדיקה בשגרירות או לקונסוליה. הבדיקות יערכו לילד לאב והאם בנוכחות קונסול ישראל או נציג מטעמו המוסמך לאמת את זהות הנבדקים.

רמת דיוק בדיקת אבהות היא 99% כאשר יש התאמה והגבר הנבדק הוא אכן האב.

ורמת דיוק של 100% כאשר הגבר הנבדק אינו האב, מפני שאין התאמה בפרופיל הגנטי.

מי אינו יכול לעבור בדיקת רקמות?

בדיקה גנטית לא ניתן לבצע במקרים הבאים:

* כאשר אין צו מבית משפט לענייני משפחה המורה.

*קטין אשר קיים חשש לממזרות -לדוגמא: במקרה שהאם הייתה נשואה לגבר אחר בזמן ההיריון.

* במקרה של אדם שנפטר ולא ניתן להפיק פרופיל גנטי או פרופיל גנטי שגוי.

בדיקת אבהות פרטית

האם יש תוקף משפטי לבדיקת אבהות ביתית או פרטית בישראל?

במדינת ישראל תוקף לבדיקת אבהות מתקבל רק בצו מבית המשפט, והבדיקה עצמה תערך בבית חולים ציבורי כגון: שיבא תל השומר, מרכז רפואי רבין (בילינסון). לאחר תוצאות הבדיקה בית המשפט יפסוק בפסק דין הצהרתי את קביעת האבהות. בדיקת אבהות מתבצעת בהתאם לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (סיווג רקמות).

ולכן אין כל תוקף משפטי לבדיקת אבהות פרטית או ביתית.

מדוע מעבדות בארץ דורשות צו בית משפט גם לבדיקה פרטית?

מעבדות פרטיות בישראל דורשות צו מבית משפט גם כאשר כל הצדדים מסכימים לבצע את הבדיקה, הסיבה העיקרית לכך שבישראל מבצעים בדיקת אבהות לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (סיווג רקמות), ותוצאות הבדיקה מגיעות באופן ישיר וחסוי לבית המשפט. מדינת ישראל רואה בבדיקת אבהות השלכות על עתידו של הקטין כגון: מניעת ממזרות או זכות הקטין למזונות. ולכן המדינה מונעת בדיקות אבהות באופן פרטי או עצמאי.

ביצוע בדיקת אבהות נוהל חו"ל:

ניתן לבצע את בדיקת האבהות בחו"ל במקרה שהילד והאם נמצאים בחו"ל. נציגות פרקליטות ישראל תקבע את תיאום הבדיקה, והבדיקה עצמה תערך בנוכחות קונסול ישראל ו/או מי מטעמו אשר מוסמך לבצע אימות לנבדקים.

השלבים לבדיקת אבהות לפי נוהל חו"ל:

*קבלת צו מבית המשפט והעברתו לפרקליטות מדינת ישראל ולמשרד החוץ.

*תשלום האב למעבדה הנבחרת לצורך ביצוע בדיקת אבהות.

*משרד החוץ מבצע את העברת הבדיקה לשגרירות או הקונסוליה במדינה בה נמצאים הנבדקים.

*נציגות מהקונסוליה או השגרירות תתאם את מועד הבדיקה לנבדקים.

*בדיקת אבהות תתבצע בנוכחות קונסול או מי מטעמו המוסמך לאימות של הנבדקים.

*לאחר קבלת תוצאות הבדיקה באופן חסוי לבית המשפט , יתקבל פסק דין המכריז על האבהות או שולל אבהות.

ההשלכות של ביצוע בדיקה בחו"ל ללא אישור שיפוטי

ההשלכות לביצוע בדיקת אבהות בחו"ל ללא אישור מבית המשפט, גורם לפגיעה לפי החוק בזכויות יסוד של הקטין, ולמנוע רישום של הקטין במשרד הפנים.

בנוסף, בדיקת אבהות שבוצעה בחו"ל ללא אישור משפטי לא תתקבל בבית המשפט כראיה לאבהות, ואף תגרור עבירה פלילית לאותו אדם שביצע את הבדיקה ללא אישור, מפני שבמדינת ישראל בדיקת אבהות קבילה רק בהתאם לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (סיווג רקמות).

באילו מקרים ניתן לחתום על הצהרת אבהות במשרד הפנים?

לרשות האוכלוסין וההגירה(משרד הפנים) המקרים בהם ניתן לרשום את הקטין באמצעות מסמך רשמי של הצהרת אבהות.

*ההורים של הקטין תושבי קבע בישראל או אזרחי מדינת ישראל-אם ההורים נשואים האב יירשם כאביו של הקטין.

אם אינם נשואים לפחות 300 ימים לפני לידת הקטין ניתן לרשום את האבהות לפי הצהרת האם והאב. אולם, ישנם מקרים בהם משרד הפנים ידרוש ראיות נוספות.

*במקרה חריג שהאם נשואה לגבר אחר לפחות 300 ימים לפני הלידה ניתן לרשום את בעלה כאב הקטין רק באמצעות פסק דין מבית המשפט המורה על כך.

*האב המגיש בקשה לרישום כאביו של הקטין אינו תושב או אזרח ישראלי-במקרה כזה יש להוכיח ולהציג ראיות שהאב והאם נישאו לפחות 300 ימים לפני לידת הקטין, ואחר מכן יירשם במשרד הפנים כאביו של הקטין.

*האב בהליך קבלת מעמד בישראל(נוהל חיים משותפים) או ידוע בציבור של האם-ניתן לרשום את הקטין על סמך הצהרת האם והאב בצירוף מסמכים המעידים על הקשר עם האם.

מגבלת הזמן לחתימה על הטופס מרגע הולדת הילד

כאשר הקטין נולד בבית החולים- עד 48 שעות לאחר בדיקת רופא ניתן לרשום אותו בבית החולים באמצעות נציגות של משרד הפנים בתוך בית החולים. במידה ולא הוסדר הרישום בבית החולים על ההורים להסדיר רישום תוך 10 ימים מיום לידת הקטין.

במקרה של קטין שנולד מחוץ לבית החולים- על האם להביא את הקטין לבדיקה רפואית תוך 28 עד 48 שעות, ועם מסמכי הלידה ותעודות זהות של ההורים אשר הינם תושבי מדינת ישראל ניתן לרשום את הקטין.

תביעת אבהות וחשש לממזרות: מתי בית המשפט יסרב לאשר את הבדיקה?

בית המשפט יפעל רק לטובת הילד, ורשאי בית המשפט לדחות תביעת אבהות מ"חשש לממזרות"- בית המשפט עלול לסרב לבדיקת אבהות מחשש לפגיעה במעמדו ההלכתי של הילד ובנישואיו העתידיים. טובת הילד בעיני בית המשפט קודמת לכל.

הגדרת ממזרות בדין הדתי-יהודי והשלכותיה על הילד

לפי ההלכה היהודית "ממזר" הוא פסול חיתון ולכן בית המשפט לרוב נוטה לסירוב בדיקת אבהות כאשר קיים חשש לממזרות.

חשש לממזרות הינו-מצב שבו אישה נשואה לאדם מסוים, והיא מנהלת מערכת יחסים עם אדם נוסף שאינו בעלה ונולד להם ילד הוא עלול להיות מוכרז כ"ממזר".

ההשלכות הכלכליות והמשפטיות של הכרה באבהות

לאחר שבית המשפט מכריז על האב כאביו הביולוגי של הילד האב הופך לאפוטרופוס אוטומטי יחד עם האם.

זכות חוקית זו מקנה לאב את האפשרות לקבוע את העתיד של הילד בנושאים הבאים: חינוך, בריאות, מקום מגורים, העברת מיקום מגורים.

בנוסף זוכה האב גם לזכות לזמני שהות ומשמורת על הילד.

אולם, יחד עם זאת האב מקבל גם חובה בתשלום דמי מזונות עבור הילד.

הילד מקבל את הזכות לרשת את אביו בשעת מוות(חס וחלילה).

תביעת אבהות לגבי גבר שנפטר או אזרח זר

תביעת אבהות לאזרח זר- לרוב תביעה מסוג זה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה לצורך הסדרת מעמד של האב הזר וקבלת אזרחות עבורו. רשות האוכלוסין וההגירה(משרד הפנים) דורש הוכחה של הקשר המשפחתי בין אזרח ישראלי לתושב הזר לצורך הסדרת מעמד, והוכחה משפטית במקרה כזה היא פסק דין הצהרתי של האב הביולוגי. תביעת אבהות לאזרח זר מוגשת בהתאם לתנאים בתביעת אבהות נוהל חו"ל.

איך בית המשפט מכריע בתביעת אבהות?

בית המשפט לענייני משפחה מכריע בתביעת אבהות על סמך תוצאות בדיקת הרקמות אשר רמת דיוקה היא כ99%. ולאחר מכן מכריז בית המשפט על האב הביולוגי באמצעות מתן פסק דין הצהרתי. אולם, יש מקרים שבית המשפט מכריע כי האב אינו האב הביולוגי, על סמך בדיקה גנטית בפרופיל לא תואם את המטען הגנטי של הגבר ורמת דיוקה של הבדיקה היא 100%.

מקרים בהם יכריע בית המשפט ללא בדיקה גנטית

*כאשר האב נפטר ואין אפשרות לביצוע בדיקה גנטית, בית המשפט רשאי להכריע על סמך ראיות נסיבתיות כגון: קיום קשר אינטימי ו/או זוגי בזמן הסמוך להיריון, ובזמן ההיריון. דמיון פיזי בין הילד לאב, תשלומי מזונות בעבר עבור הילד. הקשר בין האב לילד טרם מועד פטירת האב.

* מקרה נוסף הוא כאשר האב מסרב לעבור בדיקה גנטית ללא הצדקה, וכאמור בית המשפט אינו יכול לכפות את ביצוע הבדיקה. אולם, סירוב לא מוצדק לביצוע הבדיקה מעניק לבית המשפט ראיה לחיזוק הטענה שאכן הוא האב הביולוגי ולכן נוטה בית המשפט להכריז אבהות רק בשל הסירוב לבדיקה.

בדיקת אבהות - שאלות נפוצות

האם ניתן לחייב גבר לעבור בדיקת רקמות בניגוד לרצונו?

בית המשפט אינו יכול לכפות על הגבר לבצע בדיקת אבהות. אולם, סירוב הגבר לביצוע הבדיקה ללא הצדקה עשוי לגרום לבית המשפט לקבוע פסק דין הצהרתי ללא בדיקה גנטית. מפני שבית המשפט רואה בסירוב כראיה המוכיחה את האבהות.

מה קורה אם האם נשואה לגבר אחר והילד נולד מגבר זר?

לרוב בית משפט ידחה תביעת אבהות במקרה כזה מתוך הגנה על טובת הילד, שחלילה עשוי להיות מוכרז כ"ממזר". לפי הדין היהודי ילד שהוכרז כ"ממזר" הוא פסול חיתון ורשאי להתחתן בעתיד רק עם ממזר או גיורת .

האם ניתן לתבוע מזונות ילדים רטרואקטיבית לאחר קביעת האבהות?

בית המשפט רשאי לפסוק מזונות מיום הולדתו של הילד אך, יש לבית המשפט מספר שיקולים כגון: האם האב ידע או היה עליו לדעת על קיומו של הילד. או יבחן בית המשפט את שיהוי ותום הלב של האם טרם הגשת התביעה.

בכל מקרה מוצדק יקבע בית המשפט דמי מזונות רטרואקטיבית 7 שנים אחורה, וזאת כדי למנוע מהאב לחמוק מהאחריות המשפטית והכלכלית עבור הילד.

האם גבר שחושד שהוא האב יכול להגיש תביעה בעצמו, גם אם האם מתנגדת?

הגבר רשאי להגיש תביעת אבהות גם ללא הסכמת האם, במקרה שהאם מסרבת לבדיקת אבהות ללא הצדקה אזי רשאי בית המשפט לקבוע כי הגבר הוא אביו של הקטין על סמך סירובה בלבד.

כמה זמן לוקח הליך תביעת אבהות בבית המשפט?

כאשר תביעה מוגשת לבית המשפט לרוב לא ניתן להעריך מראש את זמן סיומה. מפני שלרוב נוצרים עיכובים בהליך בשל חוסר במסמכים, או אחד ההורים שוהה בחו"ל, או כאשר ישנו בירור נוסף של היועץ המשפטי לממשלה או של בית המשפט. תביעה אשר מוגשת מראש עם כל המסמכים והצדדים פועלים בהתאם להוראות בית המשפט והעורך הדין המלווה עשוי להתנהל בצורה יעילה יותר.

האם ניתן לבצע בדיקת אבהות ביתית שנרכשה באינטרנט לצורך הליך משפטי?

לא, אלא רק באמצעות צו מבית המשפט לביצוע בדיקת אבהות בבית חולים ציבורי(תל השומר, בילינסון).במדינת ישראל בדיקת אבהות מתבצעת בהתאם לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (סיווג רקמות).

סיכום וחשיבות הייעוץ המשפטי המקצועי:

חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות אבהות כאשר קיימת אי בהירות ביחס לזהות האב, בין אם מצד האם ובין אם מצד הגבר הנטען כאב. עו"ד לדיני משפחה בעל ניסיון בתחום ידע להגיש את התביעה באופן מסודר ויעיל, ללוות את ההליך המשפטי הנדרש, ולסייע בהבהרת זכויותיהם וחובותיהם של ההורים - תוך שמירה על טובת הילד וזכויותיו.

מאמר זה נכתב ע"י עו"ד מיכאל פטמן, מומחה לדיני משפחה.