עו"ד עומר יעבץ

מי הוא נכה צה"ל?

"נכה" הוא חייל משוחרר או חייל בשירות קבע שלקה בנכות. על הגדרת "נכות" נעמוד בפרק הבא העוסק בהכרה בתובעים כנכים לפי החוק.

מי הם חייל משוחרר וחייל בשירות קבע?

"חייל משוחרר" הוא אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות (כשהמדובר בשירות סדיר). "חייל בשירות קבע" הוא אדם המשרת בשירות קבע.

מהם "שירות" ו"שירות צבאי"?

משמעות השניים בחוק הנכים הוא שירות בצבא הגנה לישראל (סדיר, קבע ומילואים).

מי זכאי לפיצוי לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום?

1. שוחרים וגדנ"עים הוצאו ממעגל הזכאים. 2. משרתי קבע בחצי השנה הראשונה לשירותם עדיין זכאים כחיילי חובה. 3. מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה קדם צבאית (לפני תחילת השירות ולמעט הכשרה לנהיגה או בעת מבחנים ליחידת התנדבות). 4. מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון (מלשב"ים) לבחינת כושרם ביחידת התנדבות של צה"ל (גיבושים וכדומה) יחשבו כחיילי חובה. 5. משמר הכנסת, משמר אזרחי וארגוני העזר המתנדבים של הג"א הפועלים בזמן חירום כולם יחשבו כמשרתי קבע ויוכרו רק בחבלות בנסיבות ייחודיות לשירות הביטחוני או במחלות שירות. 6. רכזי ביטחון שוטף – יוכרו אם נגרמה חבלה תוך ועקב פעילות מבצעית של לחימה מול אויב לשם הגנה על היישוב מפני פעולות איבה, כחיילי קבע והחבלה תחשב חבלת שירות.

מה היא הכרה בנכה צה"ל?

ההכרה כנכה צה"ל היא המשוכה הראשונה אותה יש לעבור כדי להיכנס תחת כנפי חוק הנכים וכל הזכויות הנובעות ממנו. על מנת להשיג הכרה זו יש להגיש תביעה למשרד הביטחון, אגף השיקום. הגשת תביעה למשרד הביטחון חשוב שתתבצע על גבי טופס המיועד לכך וכבר כאן עלול להיכשל מי שאינו בקיא בטפסים השונים ולא יודע אילו השלכות יכולות לקרות במידה ומתבצע שימוש בטופס שאינו נכון, כלומר שכתב התביעה מראש נדון להידחות או שלא לזכות את התובע בזכויות המגיעות לו על פי מצבו הבריאותי. ישנם טפסים שונים למקרים של מחלה, החמרת מחלה ולמקרים של חבלה ויש להשתמש בטופס הנכון. הסיווג לעתיד יש לו השלכה מהותית על הזכויות.

במה עוסקות תביעות של נכי צה"ל?

תביעות נגד משרד הביטחון עוסקות בדרך כלל בהכרה בתביעה או בבקשה להכיר בהחמרת פגיעה שהייתה קודם לכן. בשל מורכבות הנושא אנו ממליצים לכולכם לקבל יעוץ משפטי על ידי עורך דין משרד הביטחון, שיש לו התמחות בדיני צבא וביטחון, עם ניסיון עשיר, על מנת שיוכל לייעץ לכם, גם אם לא תסתייעו לבסוף בשירותיו הכיצד לפעול ואיך לנהוג בדרך הסבוכה של ניהול תביעה כנגד משרד הביטחון.

איך מכירים בתביעה של נכה צה"ל?

בטרם יחשב תובע כנכה צה”ל עליו לפנות בתביעה לקצין התגמולים. קצין התגמולים הוא גוף היושב באגף השיקום שבמשרד הביטחון ביחידה לתהליכי תביעות משרד הביטחון וקביעת זכאות ותפקידו לקבוע האם תובע יוכר כנכה צה”ל אם לאו. במקרה שהתביעה נוגעת להחמרת נכות קיימת, תוך ועקב השירות צבאי, קובע קצין התגמולים את שיעור החמרת נכותו של התובע אותה יש לזקוף על חשבון שירותו הצבאי. נציין כי קצין התגמולים משרד הביטחון קובע, בעיקר, אם ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה שארעה לתובע במהלך שירותו הצבאי לבין שירותו הצבאי. יודגש כי קצין התגמולים (או מי מטעמו) הוא היחיד אשר רשאי להחליט בדבר הכרה בנכותו של תובע.

למה צריך עו"ד בתביעות כנגד משרד הביטחון?

תביעות נגד משרד הביטחון ניתן להגיש בתוספת תצהירי תמיכה, חומר רפואי ואף חוות דעת רפואית תומכת, לשם הוכחה ראויה של התביעה; ולצורך כך ראוי ואף רצוי להיעזר בשירותיו של משרד עורכי דין הביטחון, המתמחה בתהליכי תביעות משרד הביטחון נכים להכרה על פי חוק הנכים. ההכרה כנכה על ידי קצין התגמולים היא תנאי בסיסי לדיון בכל תביעת משרד הביטחון זכות של אדם. גם אם אין אותו אדם תובע תגמול אלא טובת הנאה אחרת, עליו להיות מוכר ראשית כנכה לפי החוק. במקרים מסוימים תביעה למשרד הביטחון תהיה כרוכה בהופעה בפני ועדה רפואית, במקרה שבו לא יהיה מספיק ידע לקצין התגמולים על מנת לאמוד את מצבו הרפואי של התובע או שהוא יתקשה במציאת הקשר הסיבתי שבין הפגיעה לבין השירות הצבאי.

מה היא עתירה מנהלית?

אזרח הסבור שנפגע מהחלטה שניתנה על ידי אחת מרשויות המדינה המנויות, יכול לתקוף את ההחלטה באמצעות הגשת הליך הנקרא “עתירה מנהלית” המוגש לבית משפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. חשוב לציין כי כללי סדר הדין האזרחי אינם חלים על בתי המשפט המנהליים. בכך למעשה קיים הבדל בין המשפט האזרחי (המתנהל בבתי המשפט “הרגילים”) לבין המשפט המנהלי המתנהל בבית משפט לעניינים מנהליים ובבג”צ. בעוד שהמשפט האזרחי עוסק בעניינים שבין אדם אחד לאחר או בין אדם לאישיות משפטית (חברה עמותה או אישיות משפטית אחרת), המשפט המנהלי עוסק בתובענות שבין האזרח לבין מוסדות המדינה.

מי דן בעתירות מנהליות?

בית המשפט המחוזי היושב כבית משפט לעניינים מנהליים, למעשה משמש כאן כערכאה מעין בג”צית ולכן נכתב בחוק כי בית משפט לעניינים מנהליים, ידון בעתירה מנהלית ובערעור מנהלי בהתאם לעילות לסמכויות תוך התחשבות בשינויים המחויבים לגבי עתירה מנהלית ולגבי ערעור מנהלי. עניינים המגיעים לבית המשפט המנהלי יכולים לעבור לבית המשפט העליון אם מצא בית משפט לעניינים מנהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מנהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת. במקרים אלה, רשאי בית המשפט המנהלי, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון. בית המשפט לעניינים מנהליים אינו מוסמך להתערב בכל עניין. סמכויותיו מוגבלות בחוק הקובע מתי יוכל להתערב ומתי לא. בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות ומוסמך להתערב רק במקרים בהם החלטתה של הרשות אינה סבירה בנסיבות העניין. על כן הליכים אלה הינם הליכים מורכבים ומחייבים התמחות מיוחדת. מאחר ומדובר בערכאה ראשונה, ניתן לערער לבית המשפט העליון ללא צורך בקבלת רשות מוקדמת ונקבע כי פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים (בעתירה מנהלית ובתובענה מנהלית) ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון.