רשלנות רפואית בניתוח - עורכי דין מומלצים בתחום

ניתוח (פרוצדורה כירורגית) מהווה את אחד הכלים העוצמתיים והמתקדמים ביותר ברפואה המודרנית. עבור מיליוני אנשים בישראל ובעולם, חדר הניתוח הוא המקום בו תולים תקוות לריפוי, להקלה על כאב ולשיפור באיכות החיים. אנו מפקידים את גופנו ואת בריאותנו בידיהם האמונות של צוות מנתחים, מרדימים ואחיות, מתוך אמונה וביטחון מלא במקצועיותם ובמסירותם. ברוב המכריע של המקרים, אמון זה אכן מוצדק, והניתוחים מסתיימים בהצלחה.

אך מה קורה כאשר משהו משתבש?

מה קורה כשהתוצאה המיוחלת מתחלפת בנזק בלתי צפוי, בכאב מתמשך או בנכות? חשוב להבחין בין סיבוך רפואי ידוע וסביר, אשר עלול להתרחש גם תחת הטיפול הטוב ביותר, לבין רשלנות רפואית בניתוח. רשלנות מתרחשת כאשר הנזק נגרם עקב טעות אנוש, חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל, חוסר מיומנות או קבלת החלטות שגויה של הצוות הרפואי.

ההשלכות של טעות כירורגית עלולות להיות הרסניות – פיזית, נפשית וכלכלית. המטופל ומשפחתו מוצאים את עצמם מתמודדים עם מציאות חדשה וכואבת, הדורשת טיפולים נוספים, שיקום ארוך ולעיתים התמודדות עם מגבלה קבועה.

במצבים קשים אלו, חשוב לדעת כי החוק בישראל מכיר בזכותו של הנפגע לקבל פיצוי הולם. הדרך למימוש זכות זו עוברת דרך הבנה מעמיקה של התחום ופנייה אל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה, שיוכל לנווט אתכם במבוך המשפטי והרפואי המורכב.

עמוד מקיף זה, המוגש לכם על ידי אתר LawReviews, נועד לספק לכם את כל המידע החיוני בנושא, בהתאם לחוק ולפסיקה בישראל. בנוסף, בעמוד תמצאו משרדי עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית. כך שאם אתם או יקרכם נפגע מרשלנות רפואית תוכלו למצוא עו"ד מיומן לקבלת ייעוץ משפטי מקיף.

חלק 1: מהי רשלנות רפואית בניתוח על פי החוק בישראל?

ההגדרה המשפטית של רשלנות אינה מתמקדת בתוצאה הסופית של הניתוח, אלא בהתנהלות הצוות הרפואי. הבסיס החוקי לכל תביעת רשלנות רפואית, לרבות בתחום הכירורגיה, מעוגן בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כדי להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות, על התובע (הנפגע) להוכיח ארבעה יסודות מצטברים:

1. קיומה של חובת זהירות: על כל מנתח, רופא מרדים, וכל איש צוות רפואי בחדר הניתוח, מוטלת חובת זהירות כלפי המטופל. זוהי חובה ברורה ומוחלטת הנובעת מעצם יחסי רופא-מטופל.
2. הפרת חובת הזהירות (ההתרשלות): זהו ליבת התביעה. כאן יש להוכיח כי הצוות הרפואי סטה מסטנדרט הטיפול המקובל. בית המשפט בוחן זאת באמצעות "מבחן המנתח הסביר" – האם מנתח סביר, בעל אותה רמת מומחיות וניסיון, היה פועל אחרת באותן נסיבות בדיוק? סטייה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בטכניקה ניתוחית שגויה, בפגיעה באיבר סמוך, בהשארת גוף זר ועוד.
3. קיומו של נזק: יש להוכיח כי למטופל נגרם נזק – פיזי, נפשי או כלכלי – כתוצאה מהניתוח.
4. קשר סיבתי: יש להוכיח קשר ישיר של סיבה ותוצאה בין ההתרשלות (הפרת חובת הזהירות) לבין הנזק שנגרם. כלומר, שהנזק הוא תוצאה ישירה של הטיפול הרפואי הלקוי, ואלמלא ההתרשלות, הנזק היה נמנע או מופחת משמעותית.

הסכמה מדעת: יסוד קריטי ברפואה הכירורגית

מרכיב נוסף וחשוב בתביעות רשלנות רפואית בניתוח הוא סוגיית ה"הסכמה מדעת". על פי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, לא ניתן לבצע ניתוח (למעט במקרי חירום מסוימים) ללא קבלת הסכמתו המפורשת והמודעת של המטופל. כדי שההסכמה תהיה "מדעת", על המנתח לספק למטופל הסבר מפורט, בשפה המובנת לו, אודות:

• האבחנה הרפואית והצורך בניתוח.
• מהות ההליך הכירורגי, מטרתו והאופן בו יבוצע.
• הסיכונים והסיבוכים השכיחים והנדירים הכרוכים בניתוח.
• סיכויי ההצלחה של הניתוח.
• חלופות טיפוליות אפשריות, לרבות טיפול שמרני (לא ניתוחי), והסיכונים והסיכויים בכל חלופה.

כאשר המידע שנמסר למטופל היה חלקי, מטעה, או לא נמסר כלל, והמטופל סבל מסיבוך שאודותיו לא הוזהר, ייתכן שקמה לו עילת תביעה בגין "פגיעה באוטונומיה" ורשלנות בשל העדר הסכמה מדעת, גם אם הניתוח עצמו בוצע במיומנות.

חלק 2: תרחישים נפוצים של רשלנות רפואית בעולם הכירורגיה

רשלנות בניתוח יכולה להתרחש בכל אחד משלבי הטיפול: לפני הניתוח, במהלכו, או בתקופת ההתאוששות שאחריו.

א. רשלנות בשלב הטרום-ניתוחי (ההכנה לניתוח)

• אבחון שגוי: המקרה הקלאסי הוא ביצוע ניתוח מיותר או שגוי עקב אבחנה לקויה. לדוגמה, כריתת איבר בריא או ניתוח לטיפול במחלה שלא קיימת.
• אי ביצוע בדיקות מקדימות: אי הפניה לבדיקות דם, הדמיה (CT, MRI) או ייעוצים חיוניים (כמו ייעוץ קרדיולוגי לפני ניתוח לב), שנועדו להעריך את מצבו של המטופל וסיכוני הניתוח.
• תכנון ניתוחי לקוי: בחירת טכניקה ניתוחית שאינה מתאימה למצבו הספציפי של המטופל.

ב. רשלנות במהלך הניתוח (בחדר הניתוח)

זוהי הקטגוריה המוכרת ביותר, ובה נכללות טעויות קריטיות:

• טעות בזיהוי (Wrong-Site Surgery): המקרה המזעזע של ניתוח באיבר הלא נכון, בצד הלא נכון של הגוף (למשל, ניתוח ברגל שמאל במקום בימין), או במטופל הלא נכון.
• פגיעה באיברים סמוכים: במהלך הניתוח, עלול המנתח לפגוע בשל חוסר זהירות או מיומנות באיברים, עצבים, כלי דם או רקמות הסמוכים לאזור המנותח. למשל, פגיעה בצינור המרה במהלך ניתוח להסרת כיס המרה, או פגיעה עצבית במהלך ניתוח גב.
• השארת גוף זר: אחד המקרים המובהקים של רשלנות. השארת פד גזה, ספוגית, או אפילו מכשיר כירורגי קטן בתוך גופו של המטופל. מקרים אלו גורמים לזיהומים קשים, כאבים עזים ומצריכים ניתוח חוזר להוצאת הגוף הזר.
• רשלנות בהרדמה: ניהול רשלני של ההרדמה על ידי הרופא המרדים, כגון מתן מינון שגוי של חומרי הרדמה, אינטובציה (החדרת צינור הנשמה) רשלנית, או ניטור לקוי של המדדים החיוניים של המטופל במהלך הניתוח.
• זיהומים נרכשים (זיהום נוזוקומיאלי): הידבקות בזיהום חיידקי עמיד עקב אי שמירה על תנאי סטריליזציה נאותים בחדר הניתוח או שימוש בציוד שאינו סטרילי כנדרש.

ג. רשלנות בשלב שלאחר הניתוח (מעקב והתאוששות)

הטיפול אינו מסתיים עם התפר האחרון. מעקב קפדני וערני לאחר הניתוח הוא קריטי לאיתור סיבוכים:

• מעקב רשלני: אי זיהוי במועד של סימנים המעידים על סיבוך מוכר, כגון דימום פנימי, זיהום בפצע הניתוחי, התפתחות קריש דם (DVT) או תסחיף ריאתי.
• שחרור מוקדם או רשלני: שחרור המטופל לביתו כאשר מצבו אינו יציב, או ללא מתן הנחיות ברורות ומפורטות להמשך טיפול, מעקב, וזיהוי סימני אזהרה.
• טיפול לקוי בסיבוכים: כאשר כבר מתפתח סיבוך, טיפול מאוחר או שגוי בו עלול להחמיר את הנזק באופן משמעותי.

דוגמאות לרשלנות רפואית בסוגי ניתוחים ספציפיים

בעוד שעקרונות הרשלנות הרפואית חלים על כל תחום כירורגי, לכל סוג ניתוח ישנם סיכונים ודגשים ייחודיים. סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל בכל אחד מהתחומים הבאים עלולה להוביל לנזקים קשים ובלתי הפיכים:

רשלנות רפואית בניתוח לב

ניתוחי לב, כגון ניתוח מעקפים או החלפת מסתם, הם הליכים מצילי חיים אך מורכבים וטומנים בחובם סיכון גבוה. רשלנות רפואית בתחום זה יכולה להתבטא בביצוע רשלני של השתלת המעקפים, המוביל להתקף לב חוזר או לאי-ספיקת לב; פגיעה ברקמת שריר הלב או במערכת ההולכה החשמלית; גרימת תסחיף אוויר או קריש דם המוביל לשבץ מוחי; או ניהול כושל של מכונת לב-ריאה. גם בשלב ההתאוששות, אי-זיהוי של סימני זיהום במדיאסטינום (חלל בית החזה) עלול להוות רשלנות חמורה.

רשלנות רפואית בניתוח גב ועמוד שדרה

הקרבה הקריטית של חוט השדרה והעצבים הופכת ניתוחי גב, כמו ניתוחי דיסק או קיבוע חוליות, לרגישים במיוחד. רשלנות נפוצה בתחום כוללת ניתוח במקום הלא נכון (בגובה חוליה שגוי); פגיעה ישירה בחוט השדרה או בשורש עצב, העלולה לגרום לשיתוק, חולשה בגפיים, או פגיעה בשליטה על הסוגרים (תסמונת "קאודה אקווינה"); קיבוע לקוי של שתלים או ברגים הגורם לכאב כרוני וחוסר יציבות; או אי-ביצוע דקומפרסיה (שחרור לחץ) מספקת מהעצב.

רשלנות רפואית בניתוח ראש (נוירוכירורגיה)

המוח הוא האיבר הרגיש והמורכב ביותר, וכל טעות בניתוח נוירוכירורגי עלולה להיות קטסטרופלית. רשלנות בניתוח להסרת גידול מוחי, לדוגמה, יכולה להיות כריתה חלקית של גידול שהיה ניתן להסירו במלואו, או לחילופין, פגיעה נרחבת ברקמת מוח בריאה סביב הגידול. טעויות נוספות כוללות פגיעה בכלי דם מרכזיים הגורמת לדימום או שבץ, פגיעה בעצבי הגולגולת האחראים על ראייה, שמיעה או תנועות פנים, ואי-ניטור לחץ תוך-גולגולתי באופן הולם לאחר הניתוח.

רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים ואסתטיים

אף שניתוחים אלו לרוב אינם מצילי חיים, סטנדרט הזהירות המצופה מהמנתח הוא גבוה ביותר, במיוחד בכל הנוגע לתיאום ציפיות ולהסכמה מדעת. רשלנות בתחום זה יכולה לבוא לידי ביטוי בגרימת נזק אסתטי חמור, כגון א-סימטריה בולטת בניתוח חזה או ניתוח אף; פגיעה עצבית הגורמת לשיתוק בפנים לאחר ניתוח מתיחת פנים; גרימת נמקים בעור או צלקות קשות עקב טכניקה לקויה; או ביצוע ניתוח שהוביל לתוצאה שונה באופן מהותי מזו שהובטחה והוסכמה מראש.

רשלנות רפואית בניתוחים אורתופדיים

בתחום האורתופדיה, ובמיוחד בניתוחי החלפת מפרקים (ירך או ברך), רשלנות יכולה להתבטא בבחירת שתל בגודל או בסוג שאינו מתאים למטופל; מיקום שגוי או זווית לקויה של המשתל, הגורמים לכאבים, צליעה וחוסר יציבות; פגיעה בעצבים או כלי דם חיוניים במהלך הניתוח (למשל, פגיעה בעצב הפרוניאלי בניתוח ברך הגורמת ל"צניחת כף רגל"); או כישלון באבחון ובטיפול בזיהום לאחר הניתוח, המוביל לצורך בניתוחים חוזרים קשים.

רשלנות רפואית בניתוחי בטן (כירורגיה כללית)

בניתוחים נפוצים כמו כריתת כיס מרה לפרוסקופית, רשלנות קלאסית היא פגיעה וקטיעה של דרכי המרה המשותפות במקום הצינור המיועד לכך. טעות זו גוררת נזק כבדי קשה ומצריכה ניתוחי שחזור מורכבים. דוגמאות נוספות הן גרימת נקב (פרפורציה) במעי במהלך קולונוסקופיה או ניתוח אחר, ואי-זיהוי הנקב בזמן, מה שמוביל להתפתחות זיהום קשה ומסכן חיים בחלל הבטן (פריטוניטיס).

חלק 3: נזקים, פיצויים והדרך להבטחת העתיד

מטרתה העיקרית של תביעת רשלנות רפואית היא להעמיד את הנפגע, ככל הניתן, במצב בו היה אלמלא ההתרשלות, וזאת באמצעות פסיקת פיצויים כספיים. הפיצוי מחושב על בסיס "ראשי נזק" שונים:

• כאב וסבל: פיצוי בגין הנזק הלא-ממוני. סכום זה נקבע על ידי בית המשפט בהתבסס על חומרת הפגיעה, גיל הנפגע, אחוזי הנכות שנקבעו לו, והשפעת הפגיעה על חייו.
• הפסדי שכר והשתכרות: פיצוי על הפסדי שכר בעבר (מיום הפגיעה ועד מתן פסק הדין) ופיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות העתידי של הנפגע, אשר מביא בחשבון את אובדן היכולת לעבוד ולהתפרנס עד גיל פרישה.
• הוצאות רפואיות: החזר מלא על כל ההוצאות הרפואיות שנגרמו בעבר וצפויות בעתיד, לרבות עלות ניתוחים מתקנים, תרופות, טיפולי פיזיותרפיה ושיקום, אביזרים אורתופדיים ועוד.
• עזרת צד ג' וסיעוד: פיצוי עבור הצורך בעזרה בתפקוד יומיומי, בין אם מדובר בעזרה במשק הבית או במקרים קשים, בצורך במטפל/ת סיעודי/ת צמוד/ה.
• התאמת דיור ורכב: במקרים של נכות משמעותית, ייפסק פיצוי עבור התאמת הבית (מעלון, הרחבת פתחים) ורכישת רכב מותאם.
• קיצור תוחלת חיים: במקרים הטרגיים בהם הרשלנות הובילה לקיצור תוחלת חייו של הנפגע, ייפסק פיצוי מיוחד בגין "השנים האבודות".

הסכומים הנפסקים יכולים להגיע למאות אלפי ואף למיליוני שקלים, בהתאם לחומרת הנזק והשפעתו על חיי הנפגע.

חלק 4: תהליך הגשת תביעה – המדריך המעשי

הגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח היא הליך מורכב הדורש ליווי משפטי צמוד.

• שלב 1: איסוף התיעוד הרפואי המלא זהו הבסיס לכל תביעה. יש לאסוף כל מסמך רפואי רלוונטי: הפניות, תוצאות בדיקות, תיק אשפוז מלא מבית החולים (כולל גיליון הרדמה, דו"ח ניתוח ורישומי אחיות), ותיעוד מכל גורם רפואי שטופלתם אצלו לאחר השחרור.
• שלב 2: פנייה אל עורך דין רשלנות רפואית זהו השלב החשוב ביותר. בחרו עורך דין רשלנות רפואית שזהו תחום התמחותו העיקרי. עורך הדין יבחן את החומר הרפואי, יעריך את סיכויי התביעה, ויסביר לכם על התהליך הצפוי.
• שלב 3: קבלת חוות דעת רפואית-משפטית על פי החוק, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא צירוף חוות דעת של מומחה רפואי מאותו התחום (למשל, מנתח פלסטי בתביעה על ניתוח פלסטי, או אורתופד בתביעה על ניתוח אורתופדי). המומחה יקבע בחוות דעתו האם הייתה חריגה מסטנדרט הטיפול והאם חריגה זו גרמה לנזק. עורך דין מנוסה יידע להפנות אתכם למומחה המתאים והבכיר ביותר.
• שלב 4: הגשת התביעה וניהול ההליך לאחר קבלת חוות הדעת, מגיש עורך הדין כתב תביעה מפורט לבית המשפט. מרגע זה, ההליך מתנהל לרוב מול חברות הביטוח של בית החולים והרופאים. במקרים רבים, ההליך מסתיים בפשרה, אך אם לא, התיק ינוהל בבית המשפט עד לקבלת פסק דין.

התיישנות: אל תחכו לרגע האחרון

תקופת ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים מיום גילוי הנזק (שלרוב הוא יום הניתוח). במקרה של קטין, הוא יכול להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25. המתנה ארוכה מקשה על איסוף הראיות ועל הוכחת התביעה, ולכן מומלץ לפעול בהקדם.

סיכום: הידע הוא הכוח שלכם בדרך אל הצדק

ההתמודדות עם נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח היא קשה ומתישה. לצד ההתמודדות הבריאותית והנפשית, ניצב האתגר הכלכלי והמשפטי. חשוב לזכור שאתם לא לבד במערכה הזו. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי היא הצעד הראשון והנכון במסע להבטחת זכויותיכם וקבלת הפיצוי שיאפשר לכם ולמשפחתכם שיקום מיטבי ועתיד טוב יותר. אל תוותרו על זכותכם לקבל צדק.

אתר LawReviews הוקם במטרה להוות שער מרכזי ומהימן למידע משפטי איכותי ונגיש לציבור הרחב בישראל. האתר מאמין כי ידע הוא כוח, במיוחד כאשר מתמודדים עם מצבים משפטיים מורכבים. אנו מספקים מאמרים מקיפים, מדריכים וסקירות בתחומים משפטיים מגוונים, הכתובים על ידי אנשי מקצוע ובשפה ברורה. מטרתנו היא לא רק לספק מידע, אלא גם לסייע לגולשים לאתר וליצור קשר עם עורכי דין מומחים ומובילים בתחומם, כדי להבטיח קבלת ייצוג משפטי הולם ומקצועי.