סינונים נוספים
נמצאו 33 עורכי דין רשלנות רפואית
רשלנות רפואית וייעוץ משפטי בביטוח אחריות מקצועית רפואית
עורך דין רשלנות רפואית
משרד עורכי דין המתמחה ברשלנות רפואית, דיני נזיקין וביטוח לאומי תביעות גוף ורכוש והפעלת פוליסת ביטוח
עורך דין רשלנות רפואית
משרד עורכי דין לרשלנות רפואית, נזיקין ומקרקעין בבאר שבע ותל אביב
עורך דין רשלנות רפואית
עורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח
עורך דין נזיקין
רשלנות רפואית, נזיקין ותאונות דרכים במודיעין
עורך דין נזיקין
ייעוץ אונליין
ייעוץ אונליין
תאונות דרכים ורשלנות רפואית במרכז
עורך דין רשלנות רפואית
נזיקין וביטוח לאומי | צוואות וייפוי כח מתמשך | משרד הביטחון
עורך דין נזיקין
דיני נזיקין וביטוח, ביטוח לאומי, רשלנות רפואית, נפגעי פעולות איבה ופיגועי טרור, צוואות וירושות, נוטריון
עורך דין נזיקין
עורך דין לנזיקי גוף ורשלנות רפואית
עורך דין נזיקין
עורכת דין לדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל, נזקי גוף, דיני משפחה, דיני עבודה ונוטריון
עורך דין הגירה
עורכי דין ואנשי מקצוע למימוש זכויות רפואיות בשירות אנושי, מקצועי ודיסקרטי
עורך דין ביטוח לאומי
דיני נזיקין בירושלים
עורך דין נזיקין
עורך דין לנזיקין, רשלנות רפואית, ביטוח לאומי תביעות ביטוח ברעננה
עורך דין נזיקין
משרד עורכי דין לדיני נזיקין ורשלנות רפואית בראשון לציון
עורך דין נזיקין
עורכת דין לנזקי גוף ברמת גן
עורך דין נזיקין
עולם הרפואה כרוך באי-ודאות ובסיכונים אינהרנטיים. רשלנות רפואית מתקיימת כאשר הנזק נגרם עקב סטייה מרמת הזהירות והמיומנות הנדרשת מרופא סביר או ממוסד רפואי סביר בנסיבות העניין.
עמוד זה נועד לספק מידע מקיף אודות היבטים משפטיים של רשלנות רפואית בישראל, החל מהבסיס החוקי, דרך יסודות התביעה, סוגי הרשלנות הנפוצים, הליך הגשת התביעה, וכלה בפיצויים האפשריים. הבנת התהליך והזכויות היא צעד ראשון וחיוני עבור כל מי שסבור כי נפגע עקב טיפול רפואי לקוי, ובחירת עורך דין רשלנות רפואית מנוסה היא קריטית למיצוי זכויות אלו.
תביעות רשלנות רפואית בישראל נשענות בעיקר על שני דברי חקיקה מרכזיים:
הבסיס העיקרי לתביעת רשלנות רפואית הוא "עוולת הרשלנות", המוגדרת בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין. על פי הפקודה, רשלנות היא "מעשהו של אדם או מחדלו, שאדם סביר לא היה עושה או לא היה נמנע ממנו באותן נסיבות". כדי להוכיח רשלנות, על התובע להוכיח את התקיימותם המצטברת של מספר יסודות, אשר יפורטו בהמשך.
חוק זכויות החולה מעגן זכויות יסוד של מטופלים בישראל, ובהן הזכות לקבלת טיפול רפואי נאות, הזכות למידע רפואי, הזכות לפרטיות וסודיות רפואית והזכות להסכמה מדעת לטיפול רפואי. הפרה של הוראות חוק זה, ובפרט הפרת החובה לקבלת הסכמה מדעת, יכולה להוות עילה עצמאית לתביעה (בגין "פגיעה באוטונומיה") או לתמוך בטענת רשלנות רפואית. למשל, אי מתן הסבר מספק על סיכונים וחלופות טיפוליות עלול להיחשב כהפרת חובת הזהירות.
כדי שתביעת רשלנות רפואית תצלח, על התובע (הניזוק) להוכיח ארבעה יסודות מצטברים:
ביחסים שבין רופא למטופל, או בין מוסד רפואי למטופל, כמעט תמיד קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית. הרופא והמוסד הרפואי חבים בחובת זהירות כלפי המטופל מרגע שנוצר הקשר הטיפולי.
זהו לב ליבה של תביעת הרשלנות. על התובע להוכיח כי הרופא או המוסד הרפואי סטו מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל והסביר באותן נסיבות. סטנדרט זה נקבע על פי מה שרופא סביר, בעל רמת מיומנות דומה, היה עושה (או נמנע מלעשות) באותה סיטואציה. ההשוואה אינה לרופא "מושלם" או ל"אסכולה" רפואית מסוימת, אלא לפרקטיקה הרפואית המקובלת והזהירה. הוכחת סטנדרט הטיפול והסטייה ממנו נעשית לרוב באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי.
על התובע להוכיח כי הנזק שנגרם לו הוא תוצאה ישירה של התרשלות הצוות הרפואי. קשר סיבתי זה כולל שני היבטים:
על התובע להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מההתרשלות. נזק יכול להיות פיזי (פגיעה גופנית, נכות, מוות), נפשי (טראומה, דיכאון), או כלכלי (אובדן ימי עבודה, הוצאות רפואיות, צורך בעזרה סיעודית).
רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל שלב של המפגש הרפואי ובכל תחום התמחות. להלן מספר דוגמאות נפוצות:
איחור באבחון מחלה, אבחון שגוי (טעות באבחנה), או אי-אבחון מוחלט של מצב רפואי. רשלנות כזו עלולה למנוע טיפול מציל חיים או לגרום להחמרת המצב הרפואי.
מתן טיפול שאינו מתאים, ביצוע פרוצדורה רפואית או ניתוח באופן רשלני (למשל, פגיעה באיברים סמוכים, השארת גוף זר, זיהומים), מתן תרופות שגויות (מינון לא נכון, תרופה לא מתאימה, אי התחשבות באלרגיות או באינטראקציות בין-תרופתיות).
היעדר מעקב הולם אחר מצבו של המטופל לאחר טיפול, פרוצדורה או ניתוח. רשלנות זו יכולה להתבטא באי התייחסות לתלונות המטופל על כאבים או תסמינים חדשים, אי ביצוע בדיקות מעקב נדרשות (כגון בדיקות דם, הדמיות), אי זיהוי סימני אזהרה להתפתחות סיבוכים (כזיהום, דימום, קרישי דם), או שחרור מוקדם מדי מאשפוז ללא תוכנית מעקב מסודרת.
תחום זה רגיש במיוחד, ורשלנות בו עלולה לגרום לנזקים קשים ובלתי הפיכים הן ליולדת והן ליילוד. מקרים אלו כוללים:
רשלנות במעקב הריון:
רשלנות במהלך הלידה עצמה:
כאשר מטופל לא קיבל הסבר מלא ומקיף על מצבו הרפואי, מהות הטיפול המוצע, הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו, חלופות טיפוליות קיימות (כולל אי-טיפול), ותופעות לוואי אפשריות – באופן המאפשר לו לקבל החלטה מושכלת. גם אם הטיפול עצמו בוצע כהלכה, היעדר הסכמה מדעת יכול להוות עילה לתביעה.
ניתוחים, מטבעם, כרוכים בסיכונים, אך רשלנות רפואית בניתוח מתרחשת כאשר הצוות המנתח או המרדים סוטה מסטנדרט הזהירות והמיומנות המקובלים, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. רשלנות כזו יכולה להתבטא במספר אופנים:
ההליך המשפטי בתביעות רשלנות רפואית הוא מורכב וארוך, ומחייב ליווי צמוד של עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון וידע בתחום.
הוכחת רשלנות רפואית היא משימה מורכבת. הנתבעים הם לרוב גופים גדולים וחזקים (בתי חולים, קופות חולים, חברות ביטוח), ופערי הידע בין המטופל לצוות הרפואי הם משמעותיים.
על פי חוק ההתיישנות, תביעת רשלנות רפואית מתיישנת, ככלל, בחלוף 7 שנים מהיום בו נולדה עילת התביעה (בדרך כלל, מועד האירוע הרשלני או מועד גילוי הנזק). עם זאת, קיימים חריגים וכללים מיוחדים:
חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי ולא להמתין, שכן איחור עלול להוביל לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.
מטרת הפיצויים היא להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו, ככל הניתן, ולהעמידו במצב בו היה אלמלא ההתרשלות. הפיצויים נחלקים לשני סוגים עיקריים:
תחום הרשלנות הרפואית הוא סבוך ודורש התמחות ייחודית, המשלבת ידע משפטי מעמיק עם הבנה בעולם הרפואה. בחירה בעורך דין רשלנות רפואית מומלץ היא קריטית להצלחת התביעה, מהסיבות הבאות:
התמודדות עם תוצאות של רשלנות רפואית היא מסע קשה ומאתגר, הן פיזית והן נפשית. ההבנה כי הנזק שנגרם יכול היה להימנע לו ניתן טיפול רפואי הולם, היא קשה מנשוא. מערכת המשפט בישראל מכירה בכך ומספקת כלים לניזוקים לקבלת פיצוי הולם על נזקיהם.
עם זאת, הדרך להוכחת רשלנות רפואית וקבלת הפיצויים היא מורכבת ודורשת סיוע משפטי מקצועי ומנוסה. פנייה אל עורך דין המתמחה בתחום של רשלנות רפואית, היא הצעד החשוב ביותר שתוכלו לעשות כדי להבטיח שזכויותיכם יישמרו ותביעתכם תנוהל בצורה המיטבית.
מדיניות ותנאי שימוש
המידע והתוכן המוצגים באתר זה מיועדים לספק מידע אינפורמטיבי בלבד ומהווה הבעת דעה סובייקטיבית מטעם צדדים שלישיים שאינם קשורים למפעילי האתר. המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי, ואין להסתמך עליו כייעוץ כאמור, אין להעביר תיעוד ומידע רגיש באמצעות האתר. כל שימוש במידע באתר טעון בדיקה ואימות עם הגורמים הרלוונטיים. השימוש באתר ובתכניו הינה באחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש.
אודות
יצירת קשראודות LawReviewsמדיניות פרטיותתנאי שימושהצהרת נגישותיצירת פרופיל עורך דיןכניסה לאזור אישיחיפוש עורך דין
עורך דין מקרקעין/נדל"ןעורך דין מסחריעורך דין נזיקיןעורך דין דיני משפחהעורך דין חדלות פירעון (פשיטת רגל)נוטריוןעורך דין הוצאה לפועלעורך דין תעבורהעורך דין הגירהעורך דין פליליעורך דין דיני עבודה