תביעת מזונות: איך מגישים ומה חשוב לדעת?

תביעת מזונות היא הליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ומטרתו לחייב את בן הזוג בתשלום חודשי עבור הצרכים המסוימים של קרובי משפחה. קיימים מספר סוגי מזונות – מזונות ילדים, מזונות אישה ומזונות לקרובי משפחה נוספים. לכל סוג התכלית הייחודית לו, הפרמטרים שנלקחים בחשבון לחישוב הסכום והתייחסות אחרת לתקופת התשלום.

תוכן עניינים:

• מהם דמי מזונות ולמי הם מיועדים?
• הפרמטרים המשפיעים על התחשיב למזונות ילדים
• המהפכה של בע"מ 919/15: מזונות ילדים במשמורת משותפת
• איפה עדיף להגיש את התביעה?
• שלבי הליך תביעת המזונות
• האם ניתן להגדיל או להקטין את המזונות בעתיד?
• אכיפת תשלום מזונות
• חשיבות הליווי המשפטי בתביעת מזונות

מהם דמי מזונות ולמי הם מיועדים?

קיימים 3 סוגי מזונות: מזונות אישה, מזונות ילדים ומזונות בני משפחה נוספים.

מזונות אישה:

במעמד הנישואין והחתימה על הכתובה, מתחייב החתן לזון את אשתו ולדאוג לכל צרכיה. דמי המזונות לאישה הם הסכום החודשי שהוא ישלם, החל ממועד הפרידה ועד למתן הגט עצמו. כלומר, מדובר בכספים המשולמים כל עוד בני הזוג נשואים.

מזונות ילדים:

עם הולדת הילדים מחויבים ההורים לספק את צרכיהם, ובמידה והתא המשפחתי מתפרק הם עדיין מחויבים לעשות כן. לפי הדין העברי, האב הוא שמחויב בדמי המזונות ואילו המשמורת על הילדים היא באופן טבעי אצל האם. אולם, בשנים האחרונות, לאור ההלכה שיצאה מפתחו של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15) החלוקה הזו השתנתה, ככל שמדובר בילדים מעל גיל 6.

מזונות עבור בני משפחה נוספים:

ישנם מצבים בהם יחויב אדם בתשלום דמי מזונות עבור בן משפחה אחר, כלומר לא עבור ילדיו או אשתו. מדובר במקרים בהם לבן המשפחה אין אפשרות אחרת, כשהתנאי לכך הוא שמשלם המזונות אכן יכול לעמוד בכך מבחינה כלכלית. ההליך לקבלת דמי מזונות עבור בני משפחה נוספים מעוגן בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), ולפיו, מי שזכאי לדרוש אותם אלו בני משפחה קרובים, למשל סבים וסבתות, נכדים ונכדות, הורים או ילדים בוגרים.

מזונות ילדים מול מזונות אישה: ההבדלים המרכזיים

עיקר ההבדל בין מזונות ילדים למזונות אישה הוא במטרתם וכן בתקופת התשלום. בעוד שמזונות ילדים נועדו לספק את הצרכים של הילדים המשותפים לאחר הגירושין ועד לבגרותם, הרי שמזונות אישה משולמים כל עוד בני הזוג נשואים.

• מטרת התשלום - המטרה העיקרית של מזונות ילדים היא לספק את צרכי הילדים, ומשכך הסכום נגזר מהצרכים שלהם הלכה למעשה ומהכנסות ההורים. לעומת זאת, מזונות אישה מתבססים לרוב על הדין האישי (הדתי) הקובע כי הבעל חייב לזון את אשתו. המטרה כאן היא לאפשר לאישה שהייתה תלויה כלכלית בבעלה להמשיך ולשמר את רמת החיים אליה הורגלה בנישואיה ולכן, חישוב מזונות אישה מתבסס על רמת החיים המשותפת לבני הזוג.

• מקור החיוב בדמי מזונות - מזונות האישה מתבססים על חובה דתית, התחייבות הבעל במועד הנישואין לזון את אשתו. מזונות ילדים מחויבים על פי חוק והן על פי הדין האישי.

• אופן חישוב התשלום - מזונות אישה מתבססים על רמת החיים אליה התרגלה במהלך חיי הנישואין שלה. בהלכה היהודית (במסכת כתובות) נאמר "עולה עמו ואינה יורדת עמו" והמשמעות היא שהאישה זכאית לשמור על רמת החיים הגבוהה שיש לבעלה, אך אינה מחויבת לרדת ברמת החיים אם מצבו הכלכלי מתדרדר.

  מזונות ילדים מחושבים לפי הצרכים ההכרחיים של הילדים (ביגוד, מזון, דיור-מדור) וצרכים מדין צדקה, לפי היכולת הכלכלית של ההורים. ככל שמדובר על ילדים מתחת לגיל 6, האב הוא שנושא בתשלום דמי המזונות באופן אבסולוטי.
  משך התשלום - מזונות אישה מסתיימים במועד הגירושין, אלא אם כן נקבע אחרת במסגרת הסכם בין הצדדים. מזונות ילדים נמשכים לאחר הגירושין ועד לגיל 18 (במקרים מסוימים גם לאחר מכן).

הפרמטרים המשפיעים על התחשיב למזונות ילדים

כמה משלמים ועד איזה גיל משלמים מזונות ילדים: ישנם מספר פרמטרים המשפיעים על חישוב דמי לילדים ובהם גיל הילד, צרכיו, חלוקת זמני השהות והכנסות ההורים. במקרים רבים גם לבחירה אם להגיש תביעה לבין הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה יש השפעה על הסכום שייקבע.

צרכי הילדים - מחולקים לפי צרכים הכרחיים (אוכל, בריאות, ביגוד, חינוך וכו׳) וצרכים לא הכרחיים (חוגים למשל).

מדור - השתתפות בהוצאות הדיור של הילדים באופן יחסי (שכר דירה או משכנתא). לרוב הסכום יעמוד על שליש מסך ההוצאה, עבור ילד אחד.

הכנסות ההורים - ההכנסה הפנויה של כל הורה בניכוי עלויות מדור.

משמורת - על פי פסיקת בית המשפט העליון, אצל ילדים מעל גיל 6 - ככל שחלוקת המשמורת שוויונית יותר, ופערי השכר קטנים, כך יופחת גובה המזונות.

גיל הילדים - עד גיל 6 חובת התשלום היא על האב בלבד, ומעל גיל 6 החיוב מתחלק באופן יחסי.

ההחלטה על גובה דמי המזונות לילדים יכולה להתקבל במשותף על ידי הצדדים במסגרת הסכם גירושין, או בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. גם לבחירה בערכאה מסוימת עשויה להיות השפעה על גובה המזונות שישולמו.

המהפכה של בע"מ 919/15: מזונות ילדים במשמורת משותפת

ביולי 2017 חולל בית המשפט העליון מהפכה של ממש באופן חישוב דמי מזונות ילדים וחלוקת המשמורת עליהם. פסק הדין קובע כי אצל ילדים מעל גיל 6, גובה המזונות יושפע מחלוקת זמני השהות בין ההורים, כלומר נטל המזונות יחולק שוויונית. עד שפורסמה הלכה זו, מלוא הנטל של תשלום המזונות הוטל על האב, ללא קשר לפערי השכר בין הצדדים או זמני השהות.

פסק הדין בבע"מ 919/15 קובע כי עבור ילד מגיל 6, ההורים חולקים בתשלום המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות ובהתחשב בהכנסות שלהם.

"מרוץ הסמכויות": איפה עדיף להגיש את התביעה?

לשתי מערכות משפטיות יש את הסמכות לדון בישראל בענייני גירושין, מזונות, משמורת, חלוקת רכוש וכו' - בתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים.

הפרוצדורה היא שמי שפונה ראשון לערכאה מסוימת, שם יידונו בכלל הסוגיות במסגרת הליך הגירושין. זאת בכפוף להגשת בקשה ליישוב סכסוך, מי שמגיש בקשה ראשון זוכה בזכות ראשונים לקבוע לאזו ערכאה יפנה. על כן נוצר מצב של "מרוץ סמכויות" בין בני הזוג, במסגרתו כל צד מנסה לפנות ראשון לערכאה שלטעמו תיטיב עמו.הדעה הרווחת היא שלגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני, שכן מדובר בערכאה משפטית המתבססת על דין תורה (המעדיפה את עמדת הגברים) ואילו לנשים עדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה (שחותר לשוויון).

לא בטוח שמדובר בהנחה נכונה, לפחות ככל שמדובר בתביעת מזונות. במקרים רבים, דווקא בתי הדין הרבניים מגנים על האישה, ופוסקים בעבורה דמי מזונות גבוהים יותר. זאת, בעוד בתי המשפט לענייני משפחה, מבקשים לייצר שוויון – ומקטינים את גובה דמי המזונות ביחס לזמני השהות.

מתי כן כדאי לגבר לפנות לבית הדין הרבני ולאישה לבית המשפט לענייני משפחה? על פי הפסיקות היוצאות משתי ערכאות אלו, יש יתרון לגבר בבית הדין הרבני כאשר מדובר בחלוקת הרכוש בגירושין. לרוב בית הדין הרבני יכריע על פי צורת הרישום של הנכסים, בעוד בבית המשפט למשפחה, חלוקת הרכוש תעשה בצורה שוויונית.

שלבי הליך תביעת המזונות: מהגשת הבקשה ועד לפסק הדין

במסגרתההליך יכריע השופט או הדיין מה יהיה גובה התשלום החודשי שישולם. תחילת ההליך בהגשת תביעה המפרטת את צרכי הילדים ואת הכנסות ההורים והמשכו בדיון ובמתן פסק דין. לכל אורך ההליך ניתן לתבוע גם מזונות זמניים, מזונות שישולמו עבור הילדים עד להחלטת המותב בדין.

פתיחת הליך ליישוב סכסוך

החל משנת 2016 מחויבים בני הזוג המתגרשים על פי חוק להגיש בקשה ליישוב סכסוך בטרם פתיחת תביעה. זאת, כמובן, בהנחה שלא הצליחו להגיע להסכמות במסגרת הסכם גירושין. ההליך מתנהל ביחידת הסיוע שליד בית המשפט ובמהלכו מנסים הצדדים להגיע להבנות דרך גישור או הסכמה. מרגע שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך קיימת תקופה של עיכוב הליכים האוסרת על הצדדים לפנות לערכאות השונות בתביעות נוספות (לרוב מדובר בתקופה של 45 יום).

דיוני הוכחות ומתן פסק דין סופי

במידה וההליך ליישוב סכסוך לא צלח, ימשיכו הצדדים את ניהול התיק בבית המשפט או בבית הדין הרבני. לאחר הגשת כתב הטענות וכתב ההגנה, יקבע דיון בין הצדדים במסגרתו יעידו בני הזוג. כמו בכל סכסוך, כל צד ינסה להגדיל את "סיכויי הצלחתו".

לאחר שלב העדויות, ביהמ"ש צפוי להכריע בהליך ולפרט את מסקנותיו ואת האופן שבו חישב את גובה המזונות. פסק הדין יקבע סכום חודשי לתשלום וגם יציין עד מתי ישולמו המזונות.

שינוי נסיבות מהותי: האם ניתן להגדיל או להקטין את המזונות בעתיד?

אף שלרוב פסקי דין הופכים לאחר תקופה מסוימת לחלוטים, כלומר שלא ניתן עוד לערער עליהם, הרי שככל שמדובר בתביעת מזונות ניתן תמיד לבקש להקטין או להגדיל את הסכום במידה והתקיים שינוי נסיבות מהותי. יחד עם זאת, לא בנקל יפתח התיק מחדש, ועל הצד המבקש להראות שבאמת חל שינוי נסיבות שמצדיק את שינוי הסכום, שינוי שלא ניתן היה לצפותו. לא כל מקרה ולא כל אירוע כלכלי בחייו של אדם מהווה שינוי נסיבות מהותי. למשל, אדם שפוטר מעבודתו יכול למצוא עבודה אחרת ולא בהכרח מדובר בשינוי נסיבות מהותי. לעומת זאת, אדם שחלה ואיבד את יכולת ההשתכרות שלו, סביר שבית המשפט ימצא בכך שינוי נסיבות מהותי.

אכיפת תשלום מזונות: מה עושים כשהצד השני לא משלם?

הגורם העיקרי שנפגע מאי תשלום מזונות הוא הילד. אי תשלום דמי המזונות פוגע באיכות חייו, בצרכים הנדרשים לו לחיות ולהתפתח. בחלק מהמקרים הסיבה לאי תשלום היא ניסיון "לנקום" בצד השני, ולפעמים באמת מדובר בקושי כלכלי ממשי (חובות או פיטורין). כך או כך, בגלל הפגיעה העצומה בילד המשותף, החוק מסדיר דרכים וכלים להתמודד עם חייבי מזונות סרבנים.

פנייה להוצאה לפועל

ההורה שבידו פסק דין לקבלת מזונות יכול לפתוח תיק בהוצאה לפועל נגד החייב במזונות. הליך זה נחשב למהיר באופן יחסי, שכן חוב מזונות נחשב לחוב בדין קדימה. במסגרת ההליך בהוצאה לפועל ניתן להטיל על החייב שורה של סנקציות במטרה להפעיל עליו לחץ לתשלום החוב. בין הסנקציות: עיקול משכורת, עיקול חשבון בנק, עיקול נכסים, צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד.

פנייה למוסד לביטוח לאומי

דרך נוספת היא לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי. במידה והתביעה עומדת בקריטריונים ומתקבלת, המוסד ישלם קצבת מזונות חודשית במקום החייב. בהמשך, יפעל הביטוח הלאומי מול החייב על מנת להיפרע ממנו.

חשיבות הליווי המשפטי בתביעת מזונות

תביעת מזונות היא לא רק שאלה של סכום חודשי, אלא הליך משפטי שמחייב בחינה מדויקת של צורכי הילדים, הכנסות ההורים, זמני השהות, רמת החיים של המשפחה והמסמכים הכלכליים הרלוונטיים. עורך דין לדיני משפחה יכול לסייע כבר בשלב ההיערכות לתביעה, להבין איזו ערכאה מתאימה לנסיבות המקרה, אילו מסמכים חשוב לצרף, האם יש מקום לבקש מזונות זמניים, וכיצד להציג את התמונה הכלכלית והמשפחתית באופן ברור ומבוסס. מאחר שלפסק הדין עשויות להיות השלכות ארוכות טווח על שני ההורים ועל הילדים, ליווי מקצועי ע"י עורך דין מומחה לדיני מזונות יכול לסייע בקבלת החלטות שקולות יותר ובהימנעות מטעויות שעלולות להשפיע על תוצאות ההליך.

סיכום

תשלום דמי מזונות הוא אחד הנושאים המרכזיים והמורכבים בהליכי גירושין ולא פעם משמש קרקע פורייה למאבקים בין עורכי הדין ומלחמות בין הצדדים. צריך לזכור שאף שההחלטה על גובה דמי המזונות היא משמעותית ובעלת השלכות כלכליות, המטרה היא טובת הילדים והבטחת עתידם.