דיני משפחה|31 ביולי 2026
LawReviews
המושג "ידועים בציבור 7 שנים" מבוסס על מיתוס משפטי. בישראל אין תקופת זוגיות קבועה או דרישה לחיים משותפים במשך שבע שנים כדי לקבל הכרה במעמד. ההכרעה נעשית לפי נסיבות הקשר בפועל, ובעיקר קיום חיי משפחה, ניהול משק בית משותף, רמת המחויבות וכוונת בני הזוג לקיים חיים משותפים. משך הזוגיות הוא רק אחד השיקולים ואינו קובע לבדו את המעמד.
תוכן עניינים:
בכל הנוגע להגדרתם של בני זוג כידועים בציבור, משך הזוגיות אינו מעיד או קובע לבדו את מעמדם המשפטי. בניגוד למיתוס לפיו לאחר שבע שנות זוגיות, ניתן באופן אוטומטי מעמד של ידועים בציבור, החוק אינו דורש או קובע פרק זמן מסוים וכל מקרה נבחן לגופו.
ההגדרה לידועים בציבור אינה מופיעה כלל בחוק הישראלי והתנאים להגדרתם ככאלה מתבססים על הפסיקה לאורך השנים. החוק גם אינו מתייחס למשך הזמן המינימלי להגדרתם כידועים בציבור כאשר המבחן העיקרי הוא קיום קשר אינטימי ומחייב וניהול משק בית משותף. אומנם, העובדה שבני זוג מקיימים מערכת יחסים ארוכת שנים, בת שבע שנים או יותר, יכולה להעיד ולשמש להוכחה לכך שבני הזוג הם ידועים בציבור. יחד עם זאת, גם בני זוג המנהלים זוגיות קצרה יותר יכולים לקבל הכרה כידועים בציבור, במידה ומתקיימים יתר התנאים.
הגדרת מעמדם של בני זוג כידועים בציבור נשענת על הפסיקה בתחום זה לאורך השנים. לפי הפסיקה, כדי שבני זוג יוכרו כידועים בציבור הם צריכים להוכיח משק בית משותף ושותפות כלכלית וכן כי הם מנהלים מערכת זוגית מחייבת ואינטימית ככל זוג נשוי. משך הקשר יכול בהחלט להעיד על מערכת יחסים יציבה, ארוכה ומחייבת, אך גם זוגות בזוגיות קצרה יכולים לקשור את חייהם יחדיו באותה המידה.
ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים כחוק, אך מנהלים משק בית ככל זוג נשוי אחר. בני זוג שלא נישאו נחשבים לידועים בציבור כאשר מתקיימים מספר תנאים: הם מקיימים חיי משפחה, קשר זוגי מחייב ומנהלים משק בית משותף. ההכרה אינה מתקבלת באופן אוטומטי ואינה דורשת רישום רשמי.
קיום חיי משפחה הוא אחד המבחנים להכרה בבני זוג כידועים בציבור. על בני הזוג להוכיח כי הקשר ביניהם הוא קשר הדומה לכל זוג נשוי - יציב, מחייב ואינטימי וכי הם מקיימים תא משפחתי לכל דבר ועניין (עם או בלי ילדים).
ניהול שותפות כלכלית ומשק בית משותף הוא התנאי השני. כפי שזוגות נשואים מנהלים את התא המשפחתי כמשק בית משותף, כך גם ידועים בציבור. עליהם להראות כי הם מנהלים את הבית – חשבונות, שכירות, משכנתא, חשבונות בנק – כתא משפחתי אחד.
לא כל שני אנשים המתגוררים יחדיו ייחשבו לידועים בציבור, גם לא כל זוג. אחד המבחנים הוא שהשניים קשרו את חייהם יחדיו, בדיוק כמו כל זוג נשוי אחר, וכי יש להם כוונה אמיתית לחיות יחד ולחלוק את חייהם כנשואים. כדי לקבל מעמד של ידועים בציבור על בני הזוג להוכיח את הכוונה האמיתית, להראות זוגיות מחייבת וקשר אינטימי ולהוכיח כי גם הסביבה רואה בהם כזוג נשוי לכל דבר ועניין.
ההכרה בבני זוג כידועים בציבור נקבעת לפי מכלול נסיבות החיים המשותפים שלהם. שני התנאים המרכזיים הם קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף ואלה נבחנים דרך ההתנהלות היומית, מגורי בני הזוג, השיתוף הכלכלי והאופן שבו הסביבה רואה את בני הזוג.
בעבר, מגורים משותפים של בני הזוג תחת קורת גג אחת היה נדרש לצורך ההכרה של בני הזוג כידועים בציבור. ואולם, בשנים האחרונות הולכת הפסיקה ומקלה בעניין, וזאת משום שישנם מקרים שבני זוג אינם יכולים לחיות באותו הבית מסיבות ואילוצים שונים (עבודה במקום מרוחק, ילדים מנישואים קודמים שמתגוררים בעיר אחרת ועוד). מגורים המשותפים אינם תנאי בל יעבור ובעיקרו של דבר, מתבקשים בני הזוג להראות שהשותפות ביניהם היא יומיומית וכי הם מנהלים תא משפחתי אחד כזוג נשוי.
האופן שבו מקיימים בני הזוג שותפות כלכלית, הוא חלק מהותי מהגדרתם כידועים בציבור. האם בני הזוג חולקים את הוצאות המגורים? האם הם חולקים את ההוצאות על חינוך הילדים? תשלומים לרשויות? לחברת החשמל? ככלל, אין חובה לניהול התא המשפחתי מחשבון בנק אחד משותף, וגם כאן, העיקר הוא להראות שבני הזוג מנהלים את התא המשפחתי ביחד.
האופן שבו נתפסים בני הזוג בעיני הסביבה מסייע להוכיח את הקשר הזוגי ביניהם. כאן נבחן כיצד הסביבה מגדירה את בני הזוג, האם בני הזוג מגיעים יחדיו לאירועים משפחתיים? האם הם נתפסים כ"זוג נשוי" בעיני השכנים והחברים? כיצד בני הזוג מציגים את עצמם בפני המוסדות הרשמיים של המדינה? ההתנהלות של בני הזוג בהיבט הזה מעידה על הכוונה שלהם לקשור יחד את גורלם ולנהל תא משפחתי אחד וקבוע.
כדי להוכיח מעמד של ידועים בציבור יש להראות שמתקיימים שני תנאים מרכזיים: חיי משפחה ומשק בית משותף. ההוכחה מתבססת על מכלול ראיות ומסמכים המציגים תמונת חיים זוגית.
אלו הם מסמכים היכולים להוות עדות לכך שבני הזוג אכן מנהלים זוגיות מחייבת ושותפות כלכלית. למשל, הסכם לחיים משותפים, שהוא מעין הסכם ממון המיועד לידועים בציבור. הסכם חיים משותפים יכול להצביע על כוונה של בני הזוג לכונן יחדיו חיים משפחתיים. מסמכים נוספים הם מסמכים רשמיים של מוסדות המדינה שיכולים להעיד על זוגיות ותא משפחתי אחד לדוגמא: רישום הילדים המשותפים.
מסמכים נוספים שיכולים להעיד על חיים משותפים ומשק בית משותף הם מסמכים המעידים על התנהלות כלכלית משותפת – חשבון בנק משותף או אסמכתאות על הוצאות משק הבית (ארנונה, חשבון מים, חשבון חשמל). גם מסמכים המעידים על מגורים משותפים (כמו חוזה שכירות או שטר מכר) יש בהם כדי להראות קיומו של משק בית משותף.
כדי להוכיח שבני הזוג מקיימים זוגיות מחייבת, ממש כמו זוג נשוי, ניתן להיעזר בתצהירים ועדויות של בני משפחה, חברים ושכנים. העדויות של הסביבה הקרובה נדרשות על מנת לאמת את קיום הקשר.
ידועים בציבור עשויים להיות זכאים לזכויות הדומות לאלו המגיעות לזוגות נשואים. בראש ובראשונה זכויות רכושיות המאפשרות שיתוף נכסים, זכויות בירושה וכן זכויות והטבות סוציאליות.
ידועים בציבור עשויים להיות זכאים לזכויות ברכוש ובדירת המגורים, גם אם אלה רשומים על שם בן הזוג השני. בעוד שאצל זוגות נשואים חלוקת הרכוש מתבססת על איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון, אצל זוגות ידועים בציבור החלוקה מתבססת על הלכת השיתוף. חזקת השיתוף מאפשרת חלוקה של הזכויות הרכושיות, במידה ויוכח כי הייתה כוונת שיתוף. כך שיתכן שהזכויות על דירת המגורים יחולקו בין הצדדים, גם אם היא רשומה רק על שמו של אחד מבני הזוג.
על פי סעיף 55 לחוק הירושה, ידועים בציבור זכאים לרשת זה את זו בתנאי שלא היו נשואים לאחרים בעת הפטירה ובתנאי שאין צוואה הסותרת זאת. מבחינת החוק, ידועים בציבור נחשבים כמו זוג שנישא כחוק בכל הנוגע לסדר הירושה.
בני זוג ידועים בציבור זכאים לקצבאות שונות, כמו בני זוג נשואים, למשל לקצבת שאירים או לקצבת תלויים מקרן הפנסיה במקרה של פטירת בן או בת הזוג המבוטחים. מבחינת הביטוח הלאומי, ידועה בציבור שאינה עובדת והיא נסמכת על פרנסתו של בן זוגה, הינה זכאית לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
הכרה כידועים בציבור אינה מעניקה באופן אוטומטי זכויות במחצית הרכוש. בניגוד לזוגות נשואים, נטל ההוכחה לשיתוף רכושי גבוה יותר, ודורש הוכחות נוספות מעבר לחיים משותפים.
הכרה במעמדם של בני זוג כידועים בציבור מאפשרת את הזכות לחלוקה שווה של הרכוש, אך היא אינה אוטומטית. על מנת לקבל זכויות ברכוש של בן הזוג, יש להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בנכס.
הסדרת היחסים בין בני זוג ידועים בציבור נעשית בשני אופנים: הסכם לחיים משותפים ועריכת צוואה. הסכם לחיים משותפים הוא זה שיגדיר את ההתנהלות הכלכלית בעוד בני הזוג בחיים ואילו הצוואה תגן על הצדדים, בהתאם לרצונם, במועד הפטירה של מי מהם.
הסכם לחיים משותפים הוא הסכם ממון המיועד לזוגות ידועים בציבור שלא נישאו. במסגרת ההסכם, קובעים בני הזוג את אופן חלוקת הרכוש ביניהם, את מנגנון הפרידה ואת כלל ההתנהלות הכלכלית הנוגעת ליחסים ביניהם. באופן זה, יכול כל צד לשמור על הנכסים שלו או לחלוק עם בן הזוג במקרה של פרידה ולמנוע את הצורך להוכיח אם הייתה או לא הייתה כוונת שיתוף. ההסכם צופה פני עתיד ומטרתו לייצר ודאות בין בני הזוג ולמנוע ויכוחים ומלחמות משפטיות במקרה שהתא המשפחתי יתפרק.
בעוד הסכם חיים משותפים נוגע להתנהלות הכלכלית של בני הזוג בעודם בחיים, הרי שהצוואה היא זו שמייצרת ודאות במקרה של פטירה. ככלל, לפי חוק הירושה, זכאי ידוע בציבור לרשת את חלקו כבן זוכ בעיזבון המנוח (למשל מחצית מהעיזבון לצד הילדים), ובלבד שאף אחד מבני הזוכ לא היה נשוי לאדם אחר בעת הפטירה ושאין צוואה הסותרת זאת. במידה ולא קיימת צוואה, העיזבון של המנוח מחולק לפי סדר היורשים על פי דין ולאו דווקא לפי רצון המת. צוואה מאפשרת לצדדים להוריש את הרכוש זה לזהולא לאחרים, או בכל דרך שהמנוח חפץ בה, ויש בה כדי למנוע סכסוכים משפטיים מצד יורשים נוספים.
בני זוג ידועים בציבור זכאים לקבל גם תגמולים הנובעים מפוליסות הביטוח של בן הזוג המנוח, אך יש להקפיד ולוודא כי הצדדים רשומים כמוטבים בפוליסה.
לא, משך זמן הזוגיות אינו מספיק להכרה של בני זוג כידועים בציבור. הטענה כי שבע שנים מספיקות להכרה היא מיתוס שאין לו אחיזה במציאות. החוק אינו קובע משך זמן מסוים שממנו והלאה מוגדרים ידועים בציבור. יחד עם זאת, מערכת זוגית ארוכת טווח יש בה כדי לתרום להוכחה כי בני הזוג הם אכן ידועים בציבור.
מגורים משותפים אינם תנאי להכרה כזוגות ידועים בציבור. בעבר, נהגו ביהמ"ש להתבסס על מגורים משותפים כתנאי המוכיח קיום משק בית משותף, אך לאורך השנים התברר כי העובדה שבני זוג אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג אחת אין משמעה כי אינם ידועים בציבור וכי אינם מנהלים משק בית משותף.
חשבונות בנק נפרדים אינם מעידים על כך שבני זוג אינם ידועים בציבור, אך ייתכן שיש בכך כדי להוכיח שאין כוונת שיתוף בנכסים. כך או כך, ביהמ"ש בוחנים את מכלול הזוגיות וניהול משק הבית המשותף וניתן להראות זאת דרך חלוקה בין בני הזוג של ההוצאות.
לא, זוגיות ממושכת אינה מספיקה להכרה בבני הזוג כידועים בציבור. על מנת לקבל מעמד של ידועים בציבור יש להוכיח תנאים נוספים כמו ניהול משק בית משותף ושותפות כלכלית, חיי משפחה וזוגיות מחייבת כשל זוג נשוי.
תיאורטית, כל עו"ד מוסמך. מעשית? עדיף שלא להתפשר. עריכת הסכם חיים משותפים דורשת בקיאות רבה, ולכן מומלץ לבחור בעורך דין לענייני משפחה שיודע בדיוק איך לבטח את העתיד שלכם ולמנוע מחלוקות בעתיד.
המדריך להסכם ממון לידועים בציבור: מה חשוב לכלול בהסכם, כיצד מסדירים את הרכוש והזכויות ואיך עורכים הסכם המותאם לבני הזוג.
LawReviews
מה חשוב לדעת על זכויות ידועה בציבור בנושאי רכוש, ירושה, מזונות וזכויות סוציאליות, וכיצד ניתן לממש אותן?
LawReviews
מתי נחשבים ידועים בציבור? מהם התנאים להכרה במעמד, אילו ראיות עשויות להידרש ומה חשוב לדעת על הזכויות והחובות?
LawReviews
מהו ייפוי כוח מתמשך, מי רשאי לערוך אותו, כיצד מתבצע התהליך ומה חשוב לקבוע מראש? מדריך מקיף לתכנון משפטי נכון ולשמירה על רצונכם בעתיד.
LawReviews
נעמוד על הנימוקים האפשריים הנפוצים להגשת התנגדות לצוואה, נבין מהם ההליכים המשפטיים הכרוכים בכך, ומה עשויות להיות המשמעויות עבור היורשים שנלחמים על הירושה
LawReviews
לכל אדם במדינת ישראל יש זכות להחליט כיצד יחולקו רכושו ונכסיו לאחר שיילך לעולמו. זאת באמצעות עריכת צוואה מסמך שבו מתוארת חלוקת העיזבון בין היורשים
LawReviews
השירות הניתן באמצעות האתר אינו שירות משפטי. תיעוד ומידע רגיש יש למסור לעורך הדין בלבד.
LawReviews אודות
LawReviews היא אינדקס לעורכי דין המתקדמת והאמינה בישראל המרכזת מידע וחוות דעת מאומתות על משרדי עורכי דין. המערכת, המהווה חלק מקבוצת אתרי חוות הדעת המובילה בישראל, מחברת בין לקוחות המחפשים ייצוג משפטי איכותי לבין עורכי דין מומלצים ומובילים. אנו עושים זאת באמצעות טכנולוגיית אימות קפדנית ("חכמת ההמונים") ומנגנוני סינון מתקדמים, המספקים שקיפות מלאה בעולם המשפט ומאפשרים בחירה מושכלת.
ניווט
יצירת קשראודותנומדיניות פרטיותתנאי שימושהצהרת נגישותמדריכים משפטייםגלריית תמונותיצירת פרופיל עו"דכניסה לאזור אישיתחומי עיסוק פופולריים
עורך דין פליליעורך דין דיני עבודהעורך דין לענייני משפחהעורך דין תעבורהעורך דין רשלנות רפואיתעורך דין ביטוח לאומיעורך דין מקרקעיןעורך דין הוצאה לפועלעורך דין נזיקיןעורך דין חדלות פירעוןעורך דין צוואה וירושהעורך דין מסחרימדיניות ותנאי שימוש
המידע והתוכן המוצגים באתר זה מיועדים לספק מידע אינפורמטיבי בלבד ומהווה הבעת דעה סובייקטיבית מטעם צדדים שלישיים שאינם קשורים למפעילי האתר. המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי, ואין להסתמך עליו כייעוץ כאמור, אין להעביר תיעוד ומידע רגיש באמצעות האתר. כל שימוש במידע באתר טעון בדיקה ואימות עם הגורמים הרלוונטיים. השימוש באתר ובתכניו הינה באחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש.
חיפושים פופולריים
גירושיןתאונות דרכיםתאונות עבודהנזקי גוףהסכם ממוןמכירת דירהקניית דירהנהיגה בשכרותהטרדה מיניתרישיון נשק