צו תשלומים הוצאה לפועל

כאשר חובות נערמים ומכתבי האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל מתחילים להגיע, תחושת המחנק עלולה להיות משתקת. אולם, מערכת ההוצאה לפועל לא נועדה להפעיל סנקציות ואמצעי אכיפה נגד חייבים, אלא גם לאפשר להם לחזור למסלול חיים תקין. צו תשלומים בהוצאה לפועל הוא אחד הכלים המשפטיים החשובים ביותר העומדים לרשות מי שצברו חובות בתיקים שונים. צו התשלומים מאפשר לפרוס את החוב לתשלומים חודשיים, בהתאם ליכולת הכלכלית של החייב, ובכך לעצור סנקציות כלכליות קשות.

תוכן עניינים

• מהו צו תשלומים בהוצאה לפועל?
• בקשה לצו תשלומים הוצאה לפועל
• חקירת יכולת בהוצאה לפועל
• כיצד נקבע צו התשלומים?
• תשלום לפי צו תשלומים
• שינוי צו תשלומים
• הסדר חוב בהוצאה לפועל
• חייב משלם הוצאה לפועל
• הקטנת חוב הוצאה לפועל
• מה עושים כאשר קיימים כמה תיקי הוצאה לפועל?
• צו תשלומים או חדלות פירעון
• באילו מקרים עורך דין הוצאה לפועל יכול לסייע?
• שאלות נפוצות על צו תשלומים הוצאה לפועל

מהו צו תשלומים בהוצאה לפועל?

צו תשלומים בהוצאה לפועל הוא החלטה שיפוטית של רשם ההוצאה לפועל והוא מאפשר לחייב לפרוס את החוב לתשלומים חודשיים קבועים. כלי זה נועד לגשר בין זכותו של הזוכה (הנושה) לקבל את הכסף המגיע לו לבין חוסר היכולתהכלכלית של בעל החוב לפרוע אותו בבת אחת.

למי מתאים צו תשלומים?

צו תשלומים מתאים לכל חייב יחיד (אדם פרטי או עוסק מורשה) שנקלע לחובות ואינו מסוגל לפרוע אותם במלואם באופן מיידי, אך מצד שני הוא בעל מקור הכנסה יציב שמאפשר לו לשלם מדי חודש סכום קבוע. צו התשלומים מיועד בעיקר לחייבים שהם בעלי פוטנציאל שיקום (שאינם במצב שבו הם נזקקים להיכנס להליכי חדלות פירעון) ועבור חייבים המעוניינים להגן על הנכסים שלהם מפני מימוש בהוצאה לפועל.

באילו מקרים כדאי לבקש צו תשלומים?

- עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל: כאשר חייב מקבל אזהרה לאחר פתיחת התיק ומגיש בקשה לצו תשלומים באופן מיידי, הדבר מונע מהזוכה את האפשרות להטיל סנקציות ועיקולים חדשים.
- איחוד תיקים: כאשר מתנהלים נגד החייב מספר תיקים, ניתן לבקש איחוד תיקים וצו תשלומים כולל, ובלבד שהחייב עומד בתנאי החוק ומסוגל לפרוע את מלוא החובות בתוך התקופות הקבועות בו (אחרת הפתרון הוא הליך חדלות פירעון).
- שינוי לרעה במצב כלכלי: מי שכבר נקבע בעניינו הסדר או צו תשלומים אך מצבו הכלכלי הורע, יכול לפנות בבקשה דחופה לשינוי ולהפחתת גובה התשלומים.
- הסרת עיקולים קיימים: הגשה לקבלת צו תשלומים, בשילוב עם בקשה לעיכוב הליכים, היא אחת הדרכים לבקש את ביטול העיקולים שהוטלו על החייב.

בקשה לצו תשלומים הוצאה לפועל

להגשת הבקשה לצו תשלומים יש משמעות משפטית גדולה. זהו הליך שבמסגרתו על החייב לשכנע את רשם ההוצאה לפועל מהי יכולתו הכלכלית האמיתית ולכן יש חשיבות רבה לאופן הגשת הבקשה ולמסמכים המצורפים אליה.

אילו מסמכים יש לצרף לבקשה?

הבקשה הבקשה מוגשת באמצעות טופס 233 ('בקשת חייב למתן צו חיוב בתשלומים'), והרשם מכריע בה על בסיס הפירוט והאסמכתאות המצורפות לה. על החייב לפרוס בשקיפות מלאה את תמונת מצבו הכלכלי העדכני בצירוף מסמכים תומכים (תלושי שכר ודוחות רווח והפסד, אישורי קצבאות, תדפיסי חשבון בנק, פירוט חיובי אשראי, וקבלות על הוצאות מחיה בסיסיות כגון שכירות, ארנונה, חשבונות שוטפים וחינוך).

איזה סכום חודשי ניתן להציע?

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, קובע כי על החייב להציג סכום ריאלי התואם את "ההכנסה הפנויה" שלו, בעוד עליו לעמוד גם במגבלות פריסת החוב.

חישוב ההכנסה הפנויה –

הסכום שנותר בכל חודש לאחר הפחתת הוצאות המחיה הבסיסיות וההכרחיות מסך כל ההכנסות המשפחתיות.

מגבלת זמנים –

החוק קובע תקופות פריסה מרביות ומחייבות (שנתיים עד 4 שנים, לפי גובה החוב). אם יכולתו המוכחת של החייב אינה מאפשרת לו לפרוע את החוב במסגרת תקופות אלו, הרשם אינו מוסמך להעניק פריסה ארוכה יותר ללא הסכמת הזוכה, והפתרון החוקי במצב כזה הוא פנייה להליכי חדלות פירעון.

תשלום ביניים מיידי –

מרגע הגשת הבקשה חובה על החייב להתחיל לשלם את הסכום המוצע מדי חודש, אפילו לפני שהרשם הכריע בסוגיה. אי תשלום הסכום המוצע במועדו יוביל לדחיית הבקשה על הסף ולנקיטת הליכי גבייה.

כיצד מציגים את המצב הכלכלי של החייב?

הצגת מצבו הכלכלי של החייב כוללת שלושה רכיבים מחייבים המשולבים בטופס:

1. שאלון מפורט ומלא אודות הכנסותיו, הוצאותיו, נכסיו וחובותיו של החייב ובני ביתו.
2. כתב ויתור על סודיות המאפשר לרשם לבצע שאילתות לאימות המידע מול מאגרי מידע וגופים פיננסיים.
3. תצהיר חתום ומאומת כדין בפני עורך דין, המפרט את נסיבות ההסתבכות הכלכלית"`

חקירת יכולת בהוצאה לפועל

במסגרת בקשה לקבלת צו תשלומים, עובר החייב חקירת יכולת בהוצאה לפועל. חקירה זו היא כלי פיקוח ובירור העומד בפני הרשם, והיא נועדה לבחון מהו באמת מצבו הכלכלי של החייב ולקבוע האם אכן אין ביכולתו לשלם את החוב במלואו או שמא מדובר במי שמנסה לחמוק מתשלום חובותיו.

מתי נדרשת חקירת יכולת?

רשם ההוצאה לפועל יכול לבצע חקירת יכולת ביוזמתו בכל עת במטרה לבחון את היכולת הכלכלית של החייב. חקירת יכולת יכולה להתבצע גם ביוזמת הזוכה (הנושה) והוא יכול לבקש מהרשם בכל עת לבצע אותה. מטרת הזוכה היא להראות כי לחייב יש יכולת לפרוע את החוב, לרף טענתו כי אינו יכול לעשות כן. גם החייב יכול ליזום חקירת יכולת, אם הוא עושה כן בפרק הזמן הקבוע באזהרה. גם במקרים שבהם הרשם מכריז על החייב כמי שמשתמט ממילוי חובותיו, או במקרים שבהם הוא מסרב לבקשת החייב לפרוס את החוב לתשלומים, רשאי החייב לבקש חקירת יכולת.

מה בודקים בחקירת יכולת?

חקירת יכולת בודקת את מלוא התמונה הכלכלית של התא המשפחתי של החייב. הרשם בוחן את פוטנציאל ההשתכרות וכושר העבודה של החייב, רמת החיים וההוצאות אל מול ההכנסות, בדיקת זכויות פיננסיות כמו קופות גמל, קרנות השתלמות, נדל"ן או זכויות בירושה. מעבר לכך, הרשם בודק האם עומדים לחייב חובות נוספים, חיצוניים, כמו הלוואות לשוק האפור או לבנקים.

טופס שאלון חקירת יכולת בהוצאה לפועל

בפועל, שלב חקירת היכולת מתחיל במילוי טופס 529 (לשעבר טופס 21) שנקרא "שאלון וכתב ויתור סודיות". זהו שאלון מקיף הכולל הצהרה משפטית מפורטת על כלל ההכנסות, הנכסים, החשבונות וההוצאות של החייב ובני ביתו. כתב ויתור הסודיות מאפשר לרשות האכיפה והגבייה לבקש ולקבל נתונים ישירות מגופים ממשלתיים ופיננסיים לצורך קבלת התמונה המלאה.

כיצד חקירת היכולת משפיעה על צו התשלומים?

למעשה, תוצאות חקירת היכולת הן שמכריעות את גורל התיק והן שקובעות, בסופו של דבר, כיצד ייראה צו התשלומים. אם החייב מציג תמונה אמינה, המגובה במסמכים, הרשם יקבע צו תשלומים התואם את יכולתו. במקרים שבהם הרשם יתרשם כי החייב אינו מסוגל לפרוע את החוב במסגרת תקופות הפריסה המוגדרות בחוק (עד שנתיים עד 4 שנים, לפי גובה החוב), הרשם יפנה את החייב לפתוח בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (שכן מוסד 'חייב מוגבל באמצעים' בוטל מהדין).

במקרים שבהם יתגלה במהלך החקירה כי החייב שיקר בשאלון או הסתיר הכנסות, הרשם עלול לדחות את הבקשה ואף להטיל על החייב הגבלות קשות (כמו עיכוב יציאה מהארץ או הגבלת רישיון נהיגה) עקב היותו "חייב משתמט".

כיצד נקבע צו התשלומים?

צו התשלומים הוא שילוב של בדיקה חשבונאית ושיקול דעת שיפוטי של רשם ההוצאה לפועל. על הרשם למצוא נקודת איזון בין זכותו של הנושה לקבל את כספו לבין זכותו של החייב להתקיים בכבוד.

כיצד נקבע סכום התשלום החודשי?

צו התשלום החודשי מתבסס על נוסחת ההכנסה הפנויה. זהו שקלול של שני פרמטרים מרכזיים – סך ההכנסות של התא המשפחתי והוצאות מחיה הכרחיות ובסיסיות.

רשם ההוצאה לפועל מפחית את ההוצאות ההכרחיות מההכנסות. הסכום הנותר מוגדר כהכנסה פנויה ומתוכו נגזר התשלום החודשי – ובלבד שהוא מאפשר לפרוע את מלוא החוב במסגרת תקופות הפריסה הקבועות בחוק (שנתיים עד 4 שנים).האם הסכום שהציע החייב מחייב את רשם ההוצאה לפועל?

הסכום שמציע החייב בבקשה לקבלת צו תשלומים מהווה המלצה בלבד. לרשם ההוצאה לפועל יש שיקול דעת שיפוטי רחב והוא רשאי לקבל את ההצעה, להעלות את הסכום ואף לדחות לחלוטין את הבקשה במקרים שבהם החייב לא נהג בשקיפות מלאה.

מה ניתן לעשות אם הבקשה לצו תשלומים נדחתה?

אם הרשם דחה את הבקשה לקבלת צו תשלומים או קבע צו תשלומים גבוה מדי שהחייב אינו יכול לעמוד בו, עומדות בפני החייב מספר אפשרויות.

· בקשה לעיון חוזר אם חל שינוי מהותי בנסיבות (פיטורים או מחלה) או אם התגלו מסמכים מהותיים חדשים.
· בקשת רשות ערעור לבית המשפט בתוך 20 יום ממועד קבלת ההחלטה של הרשם.
· בחינת מסלול חדלות פירעון.

תשלום לפי צו תשלומים

מרגע קבלת ההחלטה של הרשם לצו תשלומים, יש לחייב חובה משפטית לעמוד בכך. חייב שלא יעמוד בתשלום, חושף עצמו לעיקולים ולהגבלות נוספים.

כיצד מבצעים את התשלומים?

לאחר שנקבע צו התשלומים, על החייב לשלם את הסכום מדי חודש במועד שנקבע בעבורו. ניתן לבצע את התשלומים בהוראת קבע בחשבון הבנק או בכרטיס האשראי, דרך תשלום מקוון באזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה, בבנק הדואר או באמצעות המוקד הטלפוני.

מה קורה אם משלמים יותר מהסכום שנקבע?

החייב יכול לשלם יותר מהסכום שנקבע בצו התשלומים. תשלום ביתר יוביל לקיצור תקופת פירעון החוב ולחיסכון בהפרשי ריבית והצמדה.. מעבר למשמעות הכלכלית, לתשלום ביתר יש גם השפעה חיובית בעיני רשם ההוצאה לפועל, שכן תשלום מוגדל מצביע על רצון אמיתי לפרוע את החוב.

מה קורה אם לא עומדים בצו התשלומים?

אי עמידה בצו התשלומים (אפילו פיגור של תשלום אחד) נחשבת להפרה חמורה של החלטה שיפוטית. צעד שכזה מסיר מהחייב את הגנת החוק של "חייב משלם" והוא מאבד באופן מיידי את הטבות הריבית שניתנו לו. מעבר לכך, אי-עמידה בצו מקימה חזקה כי מדובר ב'חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו', המאפשרת להטיל עליו הגבלות אישיות (כגון עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת רישיון נהיגה והגבלת לקוח מיוחד בבנק) לצד חידוש העיקולים. בתיקי מזונות, אי-עמידה בצו עלולה להוביל אף להוצאת צו מאסר נגד החייב.

חשוב לציין כי במקרים מסוימים של תיקי חוב מזונות, אי עמידה בצו התשלומים עלול להוביל להוצאת פקודת מאסר נגד החייב.

שינוי צו תשלומים

חוק ההוצאה לפועל מכיר בכך שחייו הכלכליים של האדם משתנים מעת לעת. בשל כך, ניתן להתאים את גובה ההחזר החודשי בהתאם לנסיבות החיים, במידה והתרחש שינוי מהותי.

מתי ניתן לבקש להפחית את התשלום החודשי?

ניתן להגיש בקשה להפחתת צו תשלומים במקרה בו חל שינוי נסיבות מהותי לרעה במצבו הכלכלי או האישי של האדם. כדי שהבקשה תתקבל יש להוכיח מהו שינוי הנסיבות המהותי ולבססו באסמכתאות; ובלבד שהסכום המופחת עדיין מאפשר את סילוק החוב במסגרת תקופות הפריסה המרביות שבחוק (אחרת החייב יופנה להליכי חדלות פירעון).

מה קורה כאשר המצב הכלכלי של החייב משתנה?

שינוי מצבו הכלכלי של החייב אינו משנה באופן אוטומטי את צו התשלומים. כאשר חל שינוי במצבו הכלכלי של החייב האחריות לפעול מוטלת עליו.

במקרה של שינוי לרעה במצבו הכלכלי (פיטורים, מחלה וכו'), על החייב להגיש בקשה לשינוי צו תשלומים (טופס 233). אם יפסיק את התשלומים הוא ייחשב למפר צו ויסתכן בעיקולים ובהגבלות.

במקרה של שינוי לטובה במצב הכלכלי (העלאה בשכר, ירושה וכו'), החוק מחייב את החייב לנהוג בתום לב ולדווח על יכולתו הכלכלית בהתאם. גם הנושה (הזוכה) רשאי לפנות לרשם בכל עת ולבקש להגדיל את צו התשלומים אם גילה שמצבו הכלכלי השתפר.

אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לשינוי הצו?

פרט לטופס הבקשה המנומק (טופס 233) יש לצרף את מלוא המסמכים והאסמכתאות המוכיחים את שינוי הנסיבות. בין היתר, מכתב פיטורים, תלושי שכר המעידים על ירידה בהשתכרות, מסמכים רפואיים המעידים על מחלה, תאונה או אובדן כושר עבודה (במקרים הרלוונטיים), הוכחות לעלייה בהוצאות הכרחיות ותדפיסי עובר ושב מהבנק לשלושת החודשים האחרונים.

הסדר חוב בהוצאה לפועל

הסדר חוב הוא הסדר משפטי בין החייב לזוכה, שנחתם מחוץ לכותלי לשכת ההוצאה לפועל.

הסדר תשלומים הוצאה לפועל

במסגרת ההסדר הצדדים מגיעים להסכמה מרצון על אופן סילוק החוב והסרת העיקולים וההגבלות. כדי שההסדר יחייב את מערכת ההוצאה לפועל ויביא לעיכוב הליכים או להסרת עיקולים, חובה להגישו לרשם ההוצאה לפועל לצורך מתן תוקף של החלטה שיפוטית.

פריסת חוב בהוצאה לפועל

פריסת חוב היא האופן שבו ישולמו התשלומים החודשיים על ידי החייב לאורך זמן. פריסת החוב יכולה להתבצע בשני מסלולים –

צו תשלומים – פריסת החוב בהחלטה שיפוטית של רשם ההוצאה לפועל, על פי המגבלות והקריטריונים הקבועים בחוק.

הסכם מול הזוכה – הזוכה מסכים לפריסה ארוכה ונוחה יותר של התשלומים מזו שהחוק מאפשר לרשם להעניק.

פריסת תשלומים הוצאה לפועל

זהו המנגנון המעשי שבו מיושמת פריסת התשלומים. פריסת התשלומים מוסדרת מראש באופן המגדיר בדיוק כמה כסף על החייב לשלם בכל חודש, באילו תאריכים ובאילו ערוצי תשלום.

מה ההבדל בין צו תשלומים להסדר חוב?

צו תשלומים מאפשר פריסה של החוב של החייב באמצעות החלטה של רשם ההוצאה לפועל. זאת, בניגוד להסדר חוב הנערך בהסכמה מרצון בין החייב לזוכה.

הבדל נוסף נוגע לחשיפת מצבו הכלכלי של החייב. בצו תשלומים מחויב החייב לעבור חקירת יכולת מלאה ולהציג את התמונה הכלכלית המלאה בעניינו. לעומת זאת, בהסדר חוב אין חובה לחשוף נתונים פיננסים בפני רשם ההוצאה לפועל.

מעבר לכך, בעוד הרשם אינו מוסמך למחוק חלק מהחוב במסגרת צו תשלומים, הרי שבהסדר חוב הזוכה רשאי להסכים להנחה בגובה החוב ובמחיקת חלק ממנו תמורת תשלום מהיר.

הבדל אחר קשור בלוח הזמנים: צו התשלומים כפוף למגבלות חוק ההוצאה לפועל, בעוד הסדר חוב הינו גמיש לחלוטין והצדדים יכולים להסכים על פריסת החוב לכל תקופה שירצו.

חייב משלם הוצאה לפועל

חייב הוצאה לפועל המשלם את חובו לפי צו תשלומים, יכול להגיש בקשה להכיר בו כ"חייב משלם". קבלת בקשה זו משמעה עיכוב של חלק מהליכי הגבייה (עיקול משכורת, עיקול חשבון בנק, עיקול מיטלטלין ומימוש עיקול רכב).

מהי הכרה כחייב משלם?

אחד התיקונים המרכזיים והמשמעותיים בחוק ההוצאה לפועל נועד לעודד חייבים לגלות אחריות, לשתף פעולה עם המערכת ולהסדיר חובות, באמצעות תמריצים והקלות למי שעומד בתשלומים שנקבעו לו.

הכרה כ"חייב משלם" היא סטטוס משפטי רשמי הניתן לחייב בהוצאה לפועל שעומד בהתחייבויותיו. המשמעות של ההגדרה היא מעבר ממעמד של "חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו" למעמד של חייב משתף פעולה עם המערכת, דבר המקנה לו מטריית הגנה חוקית והטבות כספיות.

מהם התנאים להכרה כחייב משלם?

כדי שחייב יוכר כ"חייב משלם" עליו לעמוד באחד מהתנאים הבאים:

· שילם שלושה תשלומים רצופים לפי צו התשלומים.
· שילם תשלום ראשון לפי 'צו תשלומים לפי הוראת מנהל' (טבלת פריסת התשלומים המוטמעת בטופס האזהרה בחובות שאינם עולים על 100 אלף שקלים).

כיצד ההכרה משפיעה על הליכי הגבייה?

קבלת הבקשה של "חייב משלם" מעניקה לחייב יתרונות גדולים. ראשית, הפחתה דרמטית בריבית הפיגורים (בשיעור של עד 25% מרכיב הריבית המתווסף לחוב) ושנית, חסימת הליכים וסנקציות מצד הזוכה.

הקטנת חוב הוצאה לפועל

חייבים רבים מתמודדים עם העובדה שחובות בהוצאה לפועל נוטים לתפוח בשל ריביות, הצמדות ואגרות. חוק ההוצאה לפועל מציע מנגנונים משפטיים המאפשרים להקטין או לעדכן את יתרת החוב בתיק.

הקטנת חוב בהוצאה לפועל

הקטנת חוב היא פעולה המתבצעת בתוך מערכת ההוצאה לפועל אשר מורידה את יתרת החוב הרשומה בתיק. הפעולה יכולה להתבצע בעקבות דיווח על תשלומים ששולמו ישירות לזוכה או כתוצאה מהחלטת הרשם שהורה על הפחתת רכיבים מסוימים בחוב.

הפחתת חוב בהוצאה לפועל

רשם ההוצאה לפועל יכול להפעיל את סמכותו ולהפחית סכומים מתוך התיק. לרוב, מדובר בעיקר על הפחתת שכר הטרחה של עורך הדין מטעם הזוכה, ביטול אגרות שהוטלו שלא בצדק או הפחתה משמעותית של ריבית פיגורים שנצברה לאורך השנים.

באילו מקרים ניתן לעדכן או להקטין את יתרת החוב?

תשלום ישיר לזוכה

אם החייב שילם לזוכה כסף באופן ישיר ולא דרך קופת ההוצאה לפועל, על הזוכה לדווח על כך בתוך שבוע באמצעות טופס בקשה להקטנת חוב. במקרים שבהם הזוכה לא דיווח על קבלת התשלום, רשאי החייב לבקש בעצמו להקטין את החוב.

טענת "פרעתי"

אם טוען החייב כי פרע את החוב או מילא אחר הוראות פסק הדין לאחר מועד נתינתו, הוא רשאי להגיש בקשה בטענת 'פרעתי'.הרשם יכול לקבל את הבקשה במלואה ולסגור את התיק או להקטין את החוב.

שיהוי בגביית החוב

במקרים שבהם הזוכה פתח את התיק נגד החייב בהוצאה לפועל אך לא ביצע פעולות גבייה לאורך השנים, דבר שהוביל לצבירת ריביות בתיק, רשאי החייב לבקש את הפחתת הריביות שנצברו בתקופת השיהוי.

"חייב משלם"

חייב שעומד בצו התשלומים בעקביות זכאי להפחתה של עד 25% מריבית הפיגורים שנצברה בתיק.

מה עושים כאשר קיימים כמה תיקי הוצאה לפועל?

מרבה נושים -מרבה דאגות. התמודדות עם מספר תיקי הוצאה לפועל במקביל מייצרת מצב מורכב ומלחיץ עבור החייב. כך, החייב עומד חשוף בפני מספר נושים המבקשים להטיל עליו עיקולים וסנקציות. כדי לאפשר לחייב להתמודד עם מצב זה, מאפשרת המערכת לרכז את כל התיקים תחת קורת גג אחת. הליך זה נקרא "איחוד תיקים".

מה ההבדל בין צו תשלומים לאיחוד תיקים?

גם צו תשלומים וגם איחוד תיקים נועדו לאפשר לחייב לפרוע את חובותיו בפריסה חודשית, למרות זאת, ההבדל ביניהם רב. צו תשלומים מתבסס על החלטה פרטנית הניתנת בתיק אחד מסוים. משמעות הדבר היא שקבלת צו תשלומים בתיק אחד, לא תמנע הטלת סנקציות בתיקים האחרים העומדים לחובתו של החייב. כדי לקבל צו תשלומים בתיקים הנוספים, עליו להגיש בקשות נפרדות ולשלם סכומים נפרדים לכל נושה.

לעומת זאת, הליך של איחוד תיקים הוא הליך שבו כל תיקי החוב הפתוחים נגד החייב (למעט חריגים כמו תיקי מזונות) מאוחדים לכדי תיק אחד גדול ומרכזי. במסגרת האיחוד, נקבע צו תשלומים כולל, ובלבד שהחייב עומד בתנאי החוק ומסוגל לפרוע את מלוא החובות בתוך התקופות הקבועות בו (שנתיים עד 3 שנים, לפי גובה החוב). רשות האכיפה והגבייה מחלקת את התשלום החודשי בין הנושים השונים.

מתי כדאי לשקול איחוד תיקים?

כדאי לבקש איחוד תיקים במצבים בהם קיימים לחייב מספר נושים ומתנהלים נגדו כמה תיקים במקביל. כאשר הנושים השונים מתחילים להטיל עיקולים במקביל, איחוד התיקים יכול לעצור זאת, ולהקפיא את היכולת שלהם לפעול באופן עצמאי.

צו תשלומים או חדלות פירעון

כאשר חייב מתמודד עם ריבוי נושים וריבוי חובות הוא יכול לפעול בשתי דרכים מרכזיות – הגעה לצו תשלומים במסגרת ההוצאה לפועל או כניסה להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הבחירה בין השניים תלויה ביחס שבין גובה החוב לבין היכולת הכלכלית של החייב לפרוע אותו.

מתי צו תשלומים אינו נותן פתרון מספק?

צו תשלומים מהווה פתרון מצוין עבור רבים. יחד עם זאת, במצבים מסוימים הוא מפסיק להיות יעיל. כך, כאשר ריבית הפיגורים גבוהה מסכום ההחזר החודשי, אין טעם בצו התשלומים שכן החוב רק הולך וגדל. צו תשלומים מעכב הליכים אך ורק בתיק שבו ניתן, ואינו מונע מנושים בתיקים מקבילים להמשיך לנקוט עיקולים והגבלות.

מתי כדאי לבחון הליך חדלות פירעון?

הליך חדלות פירעון המוסדר תחת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, יכול להוות פתרון מיטיב עבור חייבים במקרים בהם סך החובות גבוה בצורה משמעותית מכושר ההשתכרות ואין דרך ריאלית לשלם את מלוא החוב. הליך זה מתאים גם עבור מי שמעוניין בקבלת "הפטר" (מחיקת חובות) שכן, בתום תוכנית הפירעון – יתרת החוב תימחק לחלוטין.

במסגרת הליך חדלות פירעון, מוקפאים באופן מוחלט ומיידי כל הסנקציות והעיקולים. עבור חייבים שמתמודדים עם מספר רב של עיקולים – פתרון זה יכול לסייע להם ולהגן עליהם מפני הנושים.

באילו מקרים עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל יכול לסייע בנושא צו תשלומים?

מערכת ההוצאה לפועל היא מערכת מורכבת ובירוקרטית. כדי להתמודד מול המערכת יש להגיש בקשות רבות, לתמוך את הבקשות בטיעונים הנכונים ובאסמכתאות המתאימות. ליווי של עורך דין הוצאה לפועל יכול לספק הגנה משפטית מקסימלית, לוודא כי זכויות החייב על פי חוק נשמרות במלואן והכל על מנת לצאת לדרך כלכלית חדשה. אדם המצוי במצב כלכלי מורכב, המתמודד עם חובות, קשיים כלכליים, עיקולים, נושים והגבלות שונות, זקוק לגורם מקצועי שיכוון אותו בגיבוש האסטרטגיה הנכונה, בחתירה לקראת צו תשלומים שיטיב עמו, אך מעבר לכך – כזה שהוא יוכל לעמוד בו.

לא פעם בקשות לצו תשלומים, ובכלל בקשות שונות בהוצאה לפועל, נדחות בגלל פירוט לא מדויק, מסמכים שאינם מתאימים ועילות שאינן תואמות את המצב בפועל. עורך דין מנוסה ידע לאסוף את כלל הנתונים, להציג אותם בפני לשכת ההוצאה לפועל את מצבו הכלכלי של החייב ולוודא כי הדרך לקבלת צו התשלומים סלולה.

שאלות נפוצות על צו תשלומים הוצאה לפועל

האם צו תשלומים עוצר עיקולים?

עמידה בצו תשלומים מונעת ומעכבת אוטומטית הטלת עיקולים והליכים חדשים. עם זאת, הצו אינו מבטל עיקולים קיימים שכבר הוטלו בפועל; כדי לבטל עיקול קיים (כגון שחרור חשבון בנק או ביטול עיקול משכורת), יש להגיש במקביל בקשה נפרדת ומנומקת לביטול העיקול.

האם ניתן לקבל צו תשלומים כאשר כבר הוטלו עיקולים?

בהחלט. מרבית החייבים פונים לבקש צו תשלומים לאחר הטלת עיקולים. הבקשה לצו תשלומים היא אחת הדרכים המרכזיות להסדיר את הגבייה ולבקש מרשם ההוצאה לפועל להסיר את העיקולים.

האם הזוכה יכול להתנגד לצו תשלומים?

כן, הזוכה יכול להתנגד לצו תשלומים. לזוכה (נושה) עומדת זכות חוקית לקבל עותק מהבקשה ולהגיש את תגובתו או התנגדותו לגובה הסכום המוצע. במקרה של התנגדות, רשם ההוצאה לפועל יבחן את טענות שני הצדדים ועשוי אף לזמן את החייב לחקירת יכולת פרונטלית בטרם יכריע בבקשה.

כמה זמן לוקח לקבל החלטה בבקשה לצו תשלומים?

לרוב, החלטה זמנית או החלטה המורה לזוכה להגיב לבקשה מתקבלת בתוך ימים ספורים ועד שבועות אחדים ממועד הגשת הבקשה. ההחלטה הסופית על גובה הצו הקבוע צפויה להתקבל תוך מספר חודשים.

האם ניתן לשנות את סכום צו התשלומים לאחר שנקבע?

כן, ניתן לשנות את סכום צו התשלומים לאחר שנקבע. צו התשלומים הוא החלטה דינמית הניתנת לשינוי ובלבד שהוכח שינוי נסיבות מהותי מאז ניתן הצו המקורי.