הוצאה לפועל|25 בספטמבר 2026
LawReviews
ביצעתם את העבודה שנדרשתם לה, סיפקתם את הסחורה, שלחתם חשבונית – אבל הכסף לא נכנס לחשבון. מרדף אחר חייבים הוא אחד האתגרים המתישים והמתסכלים ביותר עבור כל בעל עסק או אדם פרטי. החדשות הטובות הן שלא תמיד חייבים לרוץ לבית המשפט ולשלם הון עבור שירותי ליטיגציה. באמצעות הגשת תביעה להוצאה לפועל ניתן לגבות חובות חוזיים של עד 75 אלף שקלים ללא צורך בפסק דין מוקדם.
תוכן עניינים
כדי שהליך גביית החוב יעבור בצורה חלקה וללא עיכובים בירוקרטיים, חשוב לפעול בדיוק לפי הספר.
על מנת לקבוע האם ניתן לפנות באופן ישיר להוצאה לפועל או שמא עלינו לעבור תחילה דרך בית המשפט, יש לבחון את המאפיינים המשפטיים של החוב. פנייה ישירה להוצאה לפועל, ללא פסק דין, מקצרת משמעותית את ההליך, אך היא אפשרית רק במקרים מסוימים המוגדרים בחוק.
אם התנהל הליך משפטי וקיים פסק דין (או החלטה אחרת של בית המשפט) ניתן לפנות באופן ישיר להוצאה לפועל כדי לבצע אותו. אם אין פסק דין, פנייה ישירה להוצאה לפועל תלויה בסוג המסמך.
צ'קים שחזרו ושטרות חוב ניתנים לביצוע ישיר בהוצאה לפועל כמו פסק דין, ללא צורך בהגשת תביעה מוקדמת לבית המשפט..
תביעה על סכום קצוב מאפשרת לעקוף את בית המשפט בפנייה ישירה להוצאה לפועל, אך ורק אם החוב עומד בתנאי הסף במצטבר:
· סכום קצוב (להבדיל מתביעה לפיצוי כללי או נזק שטרם הוכח).
· עילה חוזית וראיה בכתב (חוב הנובע מחוזה או מהתחייבות מפורשת, המגובה במסמך או בראשית ראיה בכתב).
· תקרת הסכום (סכום התביעה לא עולה על 75 אלף שקל).
ישנם מקרים בהם יש להגיש תביעה רגילה לבית המשפט או לבית הדין לעבודה ולקבל פסק דין בטרם פניה להוצאה לפועל:
· חוב ללא ראיה בכתב
· כאשר סכום החוב עולה על 75 אלף שקל.
· תביעות נזיקין או פיצויים.
לאחר הבדיקה המקדמית, ולאחר שהתברר כי ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, השלב הבא הוא לבחור את סוג התיק המתאים למקרה. זוהי החלטה משמעותית, שכן לכל תיק טפסים משלו, אגרות שונות ומסלול משפטי שונה לחלוטין אם החייב מחליט להתגונן נגדו.
מסלול זה מיועד למקרים שבהם התנהל הליך משפטי וניתנה הכרעה לטובת הזוכה (הוא זה שיפנה לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל). כאן, קיימים שני תיקים - בקשה לביצוע פסק דין כספי ובקשה לביצוע פסק דין שאינו כספי.
בקשה לביצוע פסק דין כספי נוגעת למקרים שבהם בית המשפט או בית הדין לעבודה קבע כי אדם או חברה חייבים ל"זוכה" סכום כסף מדויק, והם אינם פורעים את החוב מרצונם ובשל כך מוגשת הבקשה להוצאה לפועל.
בקשה לביצוע פסק דין שאינו כספי מיועדת להחלטות של בית המשפט שאינן כרוכות בכסף, כמו פסק דין לפינוי דייר סרבן מדירה, צו עשה או צו אל תעשה.
במקרים של בקשה לביצוע פסק דין, רשם ההוצאה לפועל אינו יושב כערכאת ערעור והחייב אינו יכול לערער בפניו על עצם פסק הדין (לשם כך עליו לפנות לערכאת הערעור של בית המשפט). הטענה המרכזית העומדת לרשותו בהוצאה לפועל היא טענת 'פרעתי' – כלומר להוכיח כי מילא אחר הוראות פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריהן.
זהו מסלול ייחודי המאפשר לפנות ישירות להוצאה לפועל בגין חובותשאינם מגובים בצ'ק או בפסק דין, אך מגובים במסמכים רשמיים. תביעה זו מיועדת לחובות של עד 75 אלף שקל המבוססים על ראיה בכתב (חוזה חתום, חשבונית שלא שולמה ועוד) כאשר הסכום קבוע ומדויק. 30 יום בטרם פתיחת התיק חובה על הזוכה לשלוח מכתב התראה לחייב.
החייב רשאי להתנגד לביצוע התביעה ואם הוא עושה כן – הליכי הגבייה מעוכבים אוטומטית והתיק עובר לבירור בבית משפט השלום כתביעה אזרחית רגילה לכל דבר ועניין.
חוק ההוצאה לפועל מעניק לשטרות מעמד משפטי חזק, מקביל למעשה לפסק דין של בית משפט. פתיחת תיק הוצאה לפועל לביצוע שטרות מיועדת לגביית צ'קים שחזרו או שטרות חוב חתומים (שטר ביטחון שנחתם כחלק מחוזה שכירות וכו').
במקרה של בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל, לחייב יש זכות להגיש התנגדות לביצוע שטר בתוך 30 יום. אם מוגשת התנגדות, התיק בהוצאה לפועל מעוכב אוטומטית והדיון עובר להתברר בבית משפט השלום.
אחד השלבים החשובים והרגישים בתהליך של הגשת תביעה להוצאה לפועל הוא משלוח מכתב התראה רשמי לחייב. בחלק מהמסלולים שליחת המכתב אינה בגדר המלצה אלא תנאי סף מחייב בחוק, ובלעדיו לשכת ההוצאה לפועל תסרב לפתוח את התיק.
זהו מכתב רשמי הנשלח לחייב (בדרך כלל בדואר רשום עם אישור מסירה) ובו דרישה חד משמעית לפרוע את החוב בתוך תקופה מוגדרת (לרוב תוך 30 יום). המכתב חייב לכלול פירוט מדויק של גובה החוב וכיצד נוצר, אזהרה מפורשת כי אם החוב לא ייפרע במועד ייפתח תיק בהוצאה לפועל וציון העובדה כי פתיחת התיק תגרור תוספת אגרות, ריביות ושכר טרחת עורך דין שיחולו על החייב.
החובה לשלוח מכתב התראה נדרשת במסלול של תביעה על סכום קצוב. במסלול זה יש לשלוח מכתב התראה 30 יום לפני הגשת התביעה ללשכת ההוצאה לפועל בדואר רשום. אם החייב לא פרע את החוב או לא הגיע להסדר בתום ימים אלו, ניתן לפתוח את התיק. בעת פתיחת התיק נדרש לצרף עותק מהמכתב ואת אישור המשלוח בדואר רשום.
במסלול של בקשה לביצוע שטר/צ'קים, אין חובה על פי חוק לשלוח מכתב התראה, אך מומלץ מאוד לעשות כן.
פרט לכך שבתביעות על סכום קצוב מדובר בחובה על פי חוק, וללא המצאת מכתב התראה – לא ניתן להגיש תביעה, למכתב התראה יש שתי משמעויות מרכזיות – משפטית וכלכלית.
הגנה משפטית מפני טענות החייב - אם נפתח תיק ללא התראה, החייב יוכל לטעון שלא ידע על צ'ק שחזר או חוב שלא שולם ואילו היה יודע היה פורע את חובו. במקרה זה, רשם ההוצאה לפועל יכול לקבל את טענתו, לסגור את התיק ולחייב את הזוכה בהוצאות משפט. מכתב התראה מראש, במקרה זה, מונע את היכולת לטעון ל"תום לב".
משמעות כלכלית – במקרים רבים, עצם שליחת מכתב התראה מובילה לכך שהחייב משלם את חובו, דבר שיחסוך את תשלום האגרות וההוצאה הכספית הכרוכה בהגשת תביעה ללשכת ההוצאה לפועל.
זהו השלב המעשי של פתיחת התיק בהוצאה לפועל. שלב זה כולל את הכנת המסמכים, מילוי הבקשה וחישוב סכום החוב. חשוב לציין כי בלשכת ההוצאה לפועל מקפידים מאוד על אופן הגשת המסמכים ועל כן כל חוסר או טעות עלולים להוביל לדחיית הבקשה.
בטופס פתיחת התיק יש למלא את פרטי הזוכה ואת פרטי הצד השני (החייב) באופן מדויק. פרטי הזוכה כוללים שם מלא, מספר תעודת זהות, כתובת עדכנית למשלוח דואר, טלפון ופרטי חשבון בנק. פרטי החייב כוללים שם מלא ומספר תעודת זהות במידה והחייב אדם פרטי ומספר ח"פ כאשר מדובר בחברה.
בנוסף, חובה לצרף שאילתת תמצית רישום ממשרד הפנים או מרשם החברות, המאמתת את מספר הזיהוי והכותבת הרשמית של החייב.
יש לצרף לתביעה את המסמך המקורי (או העתק נאמן למקור) המהווה את הבסיס לפתיחת התיק – מקור החוב, בהתאם לסוג התיק שנבחר (פסק דין מאושר, המחאה או שטר חוב מקוריים, חוזה חתום וחשבוניות שלא שולמו וכדומה).
אישורי מסירה ומכתבי ההתראה מעידים על כך שהזוכה פעל כשורה וכי החייב מודע לחוב שצבר. בתביעה על סכום קצוב קיימת חובה למשלוח מכתב התראה ועל כן במקרה זה יש לצרף לתביעה אישור משלוח בדואר רשום המעיד כי חלפו לפחות 30 ימים ממועד משלוח המכתב.
סכום החוב יצוין בטופס פתיחת התיק בהוצאה לפועל. סכום זה אינו תמיד הסכום המקורי שמופיע על הצ'ק או בחוזה. החישוב כולל את קרן החוב (הסכום המקורי שלא שולם), בתוספת ריבית והצמדה מיום היווצרות החוב ותשלום עבור הוצאות או אגרות אם נפסק כך בפסק דין.
לאחר שלב האיסוף של כלל המסמכים וחישוב החוב נכון ליום ההגשה, ניתן לפתוח את התיק במערכת של רשות האכיפה והגבייה ולשלם את האגרה הנדרשת.
מערכת ההוצאה לפועל בישראל מונגשת כמעט לחלוטין בצורה דיגיטלית. פתיחת תיק הוצאה לפועל מקוון היא הדרך המומלצת, המהירה והיעילה ביותר לפתיחת תיק. הגשה מקוונת חוסכת את הצורך להגיע פיזית ללשכה ולהמתין בתור.
ניתן להגיש את הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל בשתי דרכים: באופן מקוון או באופן פיזי.
נכנסים לאזור האישי של רשות האכיפה והגבייה, מזדהים דרך מערכת ההזדהות הלאומית, בוחרים באפשרות "פתיחת תיק חדש" ומסמנים את סוג התיק הרלוונטי (פסק דין, שטרות או תביעה על סכום קצוב). לאחר מכן יש למלא את כל שדות החובה (פרטי חייב וזוכה, פרטי חשבון בנק לקבלת כספים וסכום החוב). בשלב הבא מעלים את כל המסמכים כקבצי PDF ולאחר מכן עוברים לעמוד התשלום המאובטח. לאחר התשלום האגרה מתקבל מספר תיק זמני.
ניתן להשתמש בשירות של פנייה מקוונת ללשכות ההוצאה לפועל באמצעות טופס ייעודי לשליחת מסמכים, אליו מצרפים את כלל הנספחים.
ניתן להגיע פיזית לאחת מלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ בקביעת תור מראש. יש להגיע ללשכה עם כל המסמכים מודפסים.
פתיחת התיק כרוכה בתשלום אגרת חובה, המשתנה בהתאם לסוג התיק ולסכום החוב.
תיק שטרות – האגרה עומדת על 1.25% מסכום החוב (נכון לשנת 2026) או מינימום 184 שקלים.
פסק דין כספי – האגרה עומדת על 1% מהחוב (נכון לשנת 2026) או מינימום 103 שקלים).
פסק דין שאינו כספי – אגרה בסכום קבוע מראש (בקשה להחזרת מיטלטלין – 109 שקלים, צו עשה – 218 שקלים).
חשוב לציין, כי בסופו של דבר החייב הוא זה שמממן את האגרה. לאחר תשלום האגרה, סכום זה מתווסף באופן אוטומטי לקרן החוב בתיק והחייב יידרש להחזיר אותו ביחד עם סכום החוב המקורי.
לאחר שהאגרה שולמה והתיק נפתח, המערכת עוברת לשלב קריטי שבו החוק מעניק לחייב הזדמנות אחרונה לפעול, בטרם יופעלו נגדו סנקציות ואמצעי גבייה דרקוניים. שלב זה נקרא משלוח אזהרה לחייב.
אזהרה היא מסמך רשמי מטעם לשכת ההוצאה לפועל שנשלח לחייב מיד עם פתיחת התיק. במסמך נמסר לחייב כי נפתח נגדו תיק גבייה וכי עליו לשלם את החוב או לפעול משפטית בתוך 30 ימים מיום קבלת המסמך. מובהר לחייב כי אם יתעלם מההודעה, ולא יפעל כנדרש, לזוכה תהיה זכות מלאה להטיל עליו הגבלות ועיקולים.
האזהרה נמסרת לחייב על ידי דואר ישראל. כברירת מחדל, לשכת ההוצאה לפועל שולחת את האזהרה בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת הרשמית של החייב.
אם הדואר חזר עם הערה כמו "לא נדרש" או "כתובת שגויה", הזוכה יכול (לעיתים הוא אף מחויב בכך) לבצע מסירה אישית. כלומר, עליו להגיע פיזית לבית החייב או למקום עבודתו (אם בעצמו ואם על ידי שליח) ולמסור לידיו את המעטפה תוך החתמתו על "אישור מסירה".
המצאת האזהרה כדין (בחתימה או במסירה מאושרת) היא זו שמפעילה את שעון העצר של התיק. ב-30 הימים מיום המסירה החייב מוגן ולזוכה אין אפשרות לבקש עיקולים או סנקציות אחרות. ימים אלו נועדו כדי שהחייב יוכל להתגונן, לבקש פריסת תשלומים או להתנגד לתיק.
אם חלפו 30 הימים והחייב לא שילם ולא פעל להגיש בקשה משפטית, הגנותיו פוקעות. מיום זה, הזוכה יכול להתחיל לפעול באופן אקטיבי לגביית הכסף באמצעות עיקולים ישירים (חשבון בנק, משכורת ורכוש), ובהמשך – ככל שהחוב לא ייפרע – לנקוט גם הגבלות אישיות כמו עיכוב יציאה מן הארץ או הגבלת רישיון נהיגה.
ככלל, החוק מגן על זכויות החייב ועל כן אוסר נקיטת הליכים בטרם נמסרה אזהרה. לצד זאת, סעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל מאפשר להטיל עיקול בטרם אזהרה, מיד עם פתיחת התיק. זהו הליך ששמור למצבים קיצוניים שבהם יש חשש ממשי ומוכח כי החייב יבריח או יעביר נכסים כאשר ייוודע לו על פתיחת התיק.
לאחר שהחייב מקבל לידיו את כתב האזהרה – שעון העצר המשפטי מתחיל לפעול. במהלך 30 הימים שעומדים לרשותו, על החייב לקבל החלטה כיצד להגיב ולפעול. תגובת החייב בשלב זה היא שתקבע אם התיק ייסגר במהירות, יעבור לדיון בבית המשפט או יחמיר לכדי סנקציות כלכליות.
בסופו של דבר, עומדות בפני החייב ארבע אפשרויות מרכזיות: תשלום חוב בהוצאה לפועל, הגשת התנגדות בהוצאה לפועל, הגשת בקשה בטענת "פרעתי" או התעלמות.
לחייב יש אפשרות להודות בחוב ולפרוע אותו – התשלום מועבר ישירות לחשבון התיק בלשכת ההוצאה לפועל והתיק נסגר אוטומטית. אפשרות נוספת היא להודות בחוב ולבקש לפרוס את החוב לתשלומים, בהתאם ליכולתו הכלכלית.
החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לתביעה על סכום קצוב, ולטעון כי אינו חב את הכספים, שהמסמך מזויף או שהתמורה לא ניתנה. במקרה זה הליכי הגבייה בתיק מעוכבים אוטומטית והדיון בסוגייה עובר לפתחו של בית המשפט.
אפשרות זו רלוונטית לתיקים המתבססים על פסק דין שניתן על ידי שופט. החייב אינו יכול להגיש התנגדות שכן התיק כבר הוכרע בביהמ"ש, אך הוא יכול לטעון כי פרע את החוב. במקרה זה הדיון בסוגיה יתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל כאשר נטל ההוכחה יהיה על כתפי החייב.
לאחר שחלפו 30 ימי האזהרה, החייב נחשב כמי שמסרב לשתף פעולה עם החוק, והזוכה רשאי להגיש בקשות אקטיביות להטלת סנקציות שונות במטרה לאלץ אותו לשלם.
בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל היא למעשה "צו הקפאה" זמני, המונע מהזוכה לבצע עיקולים ומקפיא הליכים קיימים עד לקבלת הכרעה משפטית.
כאשר החייב מגיש התנגדות בתיקי שטרות או סכום קצוב – ההליכים מעוכבים באופן אוטומטי עם העברת התיק לבית המשפט.
גם בתיקי פסק דין יכולים החייבים לבקש עיכוב הליכים לצורך דיון בטענת 'פרעתי' בפני הרשם, או לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לצורך הגשת ערעור.
אפשרות נוספת לבקשה להקפאת הליכים היא במקרים של כניסה להליכי חדלות פירעון. לפי חוק חדלות פירעון, הליכי הגבייה נגד חייב שהוצא לו צו פתיחת הליכים מוקפאים ומעוכבים באופן גורף.
ברוב המוחלט של המקרים החייב הוא זה שמגיש את הבקשה לעיכוב הליכים, כאשר המטרה שלו היא להגן על נכסיו ועל חירותו בזמן שהוא מנהל מאבק משפטי על עצם קיומו של החוב.
במקרים חריגים רשאי הזוכה לבקש עיכוב הליכים מרצונו, למשל במקרים שבהם הגיע להסדר חיצוני עם החייב והוא רוצה לאפשר לו לשלם מבלי לפגוע בו אך גם מבלי לסגור את התיק לחלוטין.
משמעות עיכוב ההליכים היא שמירת המצב הקיים – הזוכה אינו יכול לנקוט סנקציות חדשות נגד החייב. יחד עם זאת, עיכוב הליכים אינו מבטל אוטומטית פעולות שכבר בוצעו; לפיכך, אם כבר עוקל חשבון הבנק של החייב, העיקול לא יוסר רק מעצם העיכוב (אלא אם הורה הרשם אחרת).
בהליכי הוצאה לפועל יש מגוון רחב של כלים וסנקציות שנועדו להפעיל לחץ ממשי על חייבים לפרוע את חובם.
עיקולים - עיקול חשבון בנק, עיקול משכורת, עיקול רכב, עיקולי צד ג' ועוד.
הגבלות – הטלת הגבלות שונות על החייב כמו הגבלה על החזקת דרכון, רישיון נהיגה או הגבלה על ייזום והקמת תאגיד.
הליכי גבייה נוספים – במקרים מסוימים ובכפוף למגבלות החוק ניתן לפעול בדרכים נוספות כגון קבלת מידע על נכסי החייב מגורמים שונים ואף הוצאת צו הבאה.
מה ניתן לעשות כאשר החייב אינו משלם? כאשר התיק הופך למבצעי, מוטלים עיקולים והגבלות נוספות, אך עדיין החוב אינו נפרע – החוק מעניק כלים להמשך מעקב, חקירה והפעלת לחץ מתמשך.
אם לא נמצאו נכסים או כספים לעיקול, החוק מניח שתי אפשרויות – שהחייב נמצא בקריסה כלכלית או שהוא מבריח ומסתיר נכסים. במצב כזה, עוברים ממסלול של עיקול אוטומטי למסלול של חקירה וחשיפה.
כאן, הזוכה רשאי לדרוש ביצוע חקירת יכולת אצל רשם ההוצאה לפועל. בחקירה זו מחויב החייב לחשוף את כל ההכנסות וההוצאות שלו ושל בני ביתו.
אם החייב מוזמן לחקירה או נדרש לשלם ואינו מתייצב, הרשם רשאי להכריז עליו כ'חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו' – הכרזה המאפשרת להטיל עליו שורת הגבלות אישיות (כגון הגבלת רישיון נהיגה או עיכוב יציאה מן הארץ).
כאשר הזוכה אינו מצליח לגבות את החוב, אף לא באמצעות הסנקציות השונות, ניתן לנקוט בצעדים נוספים כמו הרמת מסך ועיקול נכסי חברות קשורות או ביוזמה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החייב.
כאשר אין פעילות בתיק במשך שנתיים, מערכת ההוצאה לפועל עלולה לסגור את התיק בעילה של "חוסר מעש", כדי למנוע זאת, מומלץ לבצע ולו פעולה אחת קטנה מדי כמה חודשים בתיק. ניתן ורצוי לחדש עיקולים תקופתיים (שכן חלק מהעיקולים פוקעים לאחר תקופה מסוימת) ולהשאיר את הגבלות הלחץ הקיימות (כמו עיכוב יציאה מהארץ או הגבלת רישיון נהיגה).
סגירה נכונה ומסודרת של תיק הוצאה לפועל היא חשובה לשני הצדדים וזאת כדי למנוע המשך צבירת ריביות או השארת הגבלות פעילות בטעות.
כאשר החייב משלם את מלוא החוב דרך קופת ההוצאה לפועל, המערכת הממוחשבת מזהה את התשלום ועוברת לשלב סגירת התיק. אם החייב שילם את החוב ישירות לזוכה, חובה על הזוכה לדווח עליו ללשכת ההוצאה לפועל בתוך שבוע.
סגירת תיק הוצאה לפועל מתבצעת באחד משלושת התרחישים האלו:
1. סגירה אוטומטית על ידי לשכת ההוצאה לפועל לאחר תשלום החוב.
2. סגירה לבקשת הזוכה אם הגיע להסדר פשרה חיצוני עם החייב.
3. סגירה לבקשת החייב במקרה שבו שולם החוב ישירות לזוכה אך הוא לא עדכן את לשכת ההוצאה לפועל.
לאחר סגירת התיק על הזוכה לוודא שכל הכספים ששולמו לקופת הלשכה אכן הועברו לחשבון הבנק שלו. בתיקי שטרות והמחאות, על הזוכה להחזיר את השטר המקורי או לבטלו, ועל החייב לוודא שהצ'ק המקורי סומן כמבוטל או הושמד, כדי למנוע תביעות כפולות או סיחור לצד שלישי.
הליכי הוצאה לפועל מלווים בבירוקרטיה מורכבת, לוחות זמנים מדויקים והשלכות כלכליות ונפשיות. טעויות בשלב פתיחת התיק, החל מבחירת התיק המתאים וכלה באיסוף המסמכים, עלולות להוביל לסגירת התיק, לעלויות כספיות ולמפח נפש. עורך דין המתמחה בתחום ההוצאה לפועל יכול לסייע בכל השלבים הקודמים להגשת התביעה (ניסוח ומשלוח של מכתב התראה, בחירת סוג התיק המתאים, מילוי הטפסים הנדרשים ועוד). בהמשך חייו של התיק, יכול עורך הדין לסייע בהתנהלות מול החייב ולשכת ההוצאה לפועל לצורך גביית החוב.
כן, בהחלט ניתן לפתוח ולנהל תיק הוצאה לפועל גם ללא עורך דין. רשות האכיפה והגבייה מאפשרת לזוכים שאינם מיוצגים לנהל את ההליכים בעצמם. עם זאת, ישנם מקרים מורכבים שבהם יש צורך לקבל ליווי של עורך דין (למשל כאשר החייב מגיש התנגדות והתיק עובר לבית המשפט). לכן, אף שניתן לעשות כן, מומלץ להיוועץ בעורך דין בטרם הגשת התביעה.
פתיחת תיק בהוצאה לפועל באופן מקוון כרוכה במילוי טפסים ובהגשת מסמכים ונמשכת כחצי שעה. לאחר שליחת הבקשה, היא עוברת לבדיקה במזכירות לשכת ההוצאה לפועל ולאחר כ-3-10 ימי עסקים התיק מאושר לפתיחה. כאשר מגיעים פיזית ללשכת ההוצאה לפועל, התיק עשוי להיפתח עוד באותו היום או בתוך ימים ספורים.
לאחר פתיחת התיק נשלחת אזהרה לחייב, ולפני נקיטת הליכי גבייה יש להמתין לחלוף תקופת האזהרה (30 ימים ממועד המצאתה כדין לחייב), המאפשרת לו לפרוע את החוב או להתגונן.
לא ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל ללא הפרטים המלאים של החייב. יש להצטייד במספר תעודת זהות (עבור אדם פרטי) או בח"פ (עבור חברה). הגשת בקשה על בסיס שם – תידחה באופן מיידי.
אם החייבמסרב לחתום או שלא ניתן לאתר אותו בכתובת הרשמית שלו – הליך הגבייה לא נעצר. החוק מאפשר לנקוט הליכים כגון הדבקה על דלת ביתו של החייב (לאחר מספר ביקורים) או הגשת בקשה ל'תחליף המצאה', המאפשרים לראות את האזהרה ככזו שנמסרה כדין.
כן, בהחלט. מערכת ההוצאה לפועל מוסיפה לחוב את האגרות ששולמו ושכר טרחת עורך דין בהתאם לתעריף הקבוע בכללים, והם נגבים בסופו של דבר מן החייב.
החוק מאפשר לזוכה (מגיש הבקשה) לבטל או לסגור תיק הוצאה לפועל בכל שלב של ההליך. לזוכה, כמי שפתח את התיק, עומדת הזכות לחזור בו ולבקש את סגירתו בכל רגע.
צו תשלומים הוצאה לפועל - מדריך להגשת בקשה, חקירת יכולת, קביעת התשלום החודשי, שינוי צו, פריסת חוב, הסדר תשלומים ואיחוד תיקים.
LawReviews
איך מתנהל תיק הוצאה לפועל מזונות? מדריך לפתיחת תיק, מסלול מזונות, גביית חובות, עיקולים, הגבלות, תשלום החוב, ביטוח לאומי וסגירת התיק.
LawReviews
ביטול עיקול הוצאה לפועל - מדריך שלב אחר שלב לבדיקת עיקולים, עילות לביטול, הגשת בקשה והסרת עיקול מחשבון בנק, משכורת, רכב וצד שלישי.
LawReviews
השירות הניתן באמצעות האתר אינו שירות משפטי. תיעוד ומידע רגיש יש למסור לעורך הדין בלבד.
LawReviews אודות
LawReviews היא אינדקס לעורכי דין המתקדמת והאמינה בישראל המרכזת מידע וחוות דעת מאומתות על משרדי עורכי דין. המערכת, המהווה חלק מקבוצת אתרי חוות הדעת המובילה בישראל, מחברת בין לקוחות המחפשים ייצוג משפטי איכותי לבין עורכי דין מומלצים ומובילים. אנו עושים זאת באמצעות טכנולוגיית אימות קפדנית ("חכמת ההמונים") ומנגנוני סינון מתקדמים, המספקים שקיפות מלאה בעולם המשפט ומאפשרים בחירה מושכלת.
ניווט
יצירת קשראודותנומדיניות פרטיותתנאי שימושהצהרת נגישותמדריכים משפטייםגלריית תמונותיצירת פרופיל עו"דכניסה לאזור אישיתחומי עיסוק פופולריים
עורך דין פליליעורך דין דיני עבודהעורך דין לענייני משפחהעורך דין תעבורהעורך דין רשלנות רפואיתעורך דין ביטוח לאומיעורך דין מקרקעיןעורך דין הוצאה לפועלעורך דין נזיקיןעורך דין חדלות פירעוןעורך דין צוואה וירושהעורך דין מסחרימדיניות ותנאי שימוש
המידע והתוכן המוצגים באתר זה מיועדים לספק מידע אינפורמטיבי בלבד ומהווה הבעת דעה סובייקטיבית מטעם צדדים שלישיים שאינם קשורים למפעילי האתר. המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי, ואין להסתמך עליו כייעוץ כאמור, אין להעביר תיעוד ומידע רגיש באמצעות האתר. כל שימוש במידע באתר טעון בדיקה ואימות עם הגורמים הרלוונטיים. השימוש באתר ובתכניו הינה באחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש.
חיפושים פופולריים
גירושיןתאונות דרכיםתאונות עבודהנזקי גוףהסכם ממוןמכירת דירהקניית דירהנהיגה בשכרותהטרדה מיניתרישיון נשק