תאונת עבודה - כיצד לפעול לאחר המאורע

מבוא

תאונת עבודה היא אירוע שיכול לקרות בכל מקום עבודה ובכל מקצוע. בין אם מדובר בנפילה, פגיעה במכונה, תאונת דרכים תוך כדי עבודה, או כל אירוע אחר שגרם לפגיעה גופנית או נפשית – הרגעים והימים הראשונים לאחר התאונה הם קריטיים. הטיפול הנכון, התיעוד המדויק, והצעדים המשפטיים הנכונים יכולים להבטיח שתקבלו את הטיפול הרפואי הנדרש ואת הפיצויים והזכויות המגיעים לכם.

לעומת זאת, אי-ידיעה, טעויות, או אי-פעולה עלולים לגרום לאובדן זכויות. מאמר זה יספק מדריך לכל עובד שעבר תאונת עבודה. נפרט את הצעדים המיידיים שיש לנקוט, נסביר את הזכויות המוקנות על פי חוק ונתאר את התהליכים הבירוקרטיים (דיווח למוסד לביטוח לאומי, קבלת דמי פגיעה, תביעות).

מהי תאונת עבודה?

הגדרה משפטית

על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, תאונת עבודה היא "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

ההגדרה כוללת שלושה יסודות מרכזיים: ראשית, על האירוע להיות אירוע פתאומי המוגדר בזמן ובמקום, להבדיל מתהליך הדרגתי המאפיין מחלות מקצוע למשל.

שנית, בעבודה או עקב העבודה: האירוע קרה במהלך העבודה, בגלל העבודה, או בדרך אליה/ממנה, חייב להתקיים קשר סיבתי.

שלישית, על האירוע לגרום נזק גוף: נגרם נזק גופני או נפשי לעובד, המתועד במסמכים רפואיים.

דוגמאות לתאונות עבודה

מעבר לתאונות המתרחשות בחצר המפעל או במשרד, החוק מרחיב את ההגדרה גם לתאונות המתרחשות בדרך.

תאונה שאירעה לעובד בדרכו מביתו לעבודה, או בדרכו מהעבודה חזרה לביתו, נחשבת לתאונת עבודה לכל דבר ועניין, ובלבד שהעובד נסע בדרך המקובלת ולא ביצע ״סטייה ניכרת״ מהמסלול לצרכיו האישיים. כמו כן, תאונה המתרחשת במהלך נסיעות בתפקיד, כגון פגישה עם לקוח, ביצוע משלוח או מעבר בין סניפים, חוסה תחת הגנת החוק גם אם העובד נמצא ברכבו הפרטי או ברכב חברה.

מגוון התרחישים המוכרים כתאונות עבודה הוא רחב ביותר וכולל פגיעות פיזיות ישירות כמו נפילות מגובה, החלקות במשרד, פגיעה ממכונות או ציוד לקוי, כוויות וחשיפה פתאומית לחומרים מסוכנים. לצד אלו, בתי הדין מכירים גם באירועים של אלימות או תקיפה במקום העבודה כנפגעי עבודה. חשוב לציין כי גם אירועים נפשיים חריגים, כגון לחץ נפשי קיצוני ופתאומי בעקבות עימות חריג עם מנהל או חשיפה לאירוע טראומטי בעבודה, עשויים להיות מוכרים כתאונת עבודה במידה והובילו לנזק רפואי מוכח.

הבחנה בין תאונת עבודה למחלת מקצוע

ההבחנה המרכזית טמונה באופיו של האירוע וציר הזמן שלו. תאונת עבודה היא אירוע פתאומי וחד פעמי המתרחש בנקודת זמן ספציפית (כמו נפילה, פציעה ממכונה). לעומתה, מחלת מקצוע היא פגיעה שמתפתחת בהדרגה כתוצאה מחשיפה ממושכת לתנאים מזיקים בעבודה, כגון ירידה בשמיעה עקב רעש כרוני או מחלות ריאה מחשיפה לחומרים רעילים.

הצעדים הראשוניים לאחר תאונת עבודה

שלב 1: טיפול רפואי ודיווח נכון

הדבר החשוב ביותר לאחר תאונת עבודה הוא לקבל טיפול רפואי מיידי, ללא קשר לחומרת הפציעה שנראית לעין. מומלץ לציין בפני הצוות הרפואי כבר ברגע הקבלה כי מדובר בתאונת עבודה. המסמך הרפואי הראשוני הוא ראיה משמעותית, ודאו שהרופא מציין את נסיבות הפציעה המדויקות ושמרו אצלכם כל אישור, סיכום מחלה או הפניה שקיבלתם.

שלב 2: הודעה למעסיק

חלה חובה להודיע למעסיק על האירוע מוקדם ככל האפשר. מומלץ לעשות זאת בכתב כדי להבטיח תיעוד של מועד הדיווח. אם אינכם מסוגלים לדווח בעצמכם, בקשו מחבר או בן משפחה לעשות זאת עבורכם. ככל שהמצב מאפשר זאת, תעדו את הזירה בה אירעה התאונה, את המפגע שגרם לה ואת הפציעות שלכם.

שלב 3: טופס דיווח לביטוח הלאומי

כדי שקופת החולים תוכל להעניק לכם טיפול כנפגעי עבודה ללא עלות, עליכם לבקש מהמעסיק טופס בל/250. חתימת המעסיק על טופס זה מהווה אישור על כך שהתאונה אכן אירעה במסגרת העבודה.

כמו כן, עליכם להגיש טופס בל/211 - תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, תוך 12 חודשים מיום התאונה, אם כי מומלץ לעשות זאת בהקדם האפשרי. הגשת התביעה באתר הביטוח הלאומי או בסניף היא הדרך היחידה להבטיח קבלת תשלום עבור ימי ההיעדרות (דמי פגיעה) והכרה עתידית באחוזי נכות במידת הצורך.

שלב 4: ניהול התיק

מהרגע הראשון, התחילו לאסוף ולשמור כל מסמך הקשור לתאונה: אישורים רפואיים מחדר המיון, מהרופא, מבדיקות, תלושי תרופות, חשבוניות של טיפולים, מכתבי הפניה למומחים, כל התכתבות עם המעסיק (מיילים, SMS, מכתבים), טפסי דיווח לביטוח הלאומי, תמונות ותיעודים.

הזכויות המוקנות לנפגע בתאונת עבודה

זכויות מול הביטוח הלאומי

המוסד לביטוח לאומי מספק מגוון זכויות לנפגעי תאונות עבודה:

1. טיפול רפואי - הביטוח הלאומי מממן את כל הטיפול הרפואי הנדרש כתוצאה מתאונת העבודה (בדיקות, ניתוחים, טיפולים, שיקום). זה כולל תרופות, עזרים רפואיים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק.

2. דמי פגיעה - אם הפגיעה גרמה לאובדן כושר עבודה זמני, הנפגע זכאי ל"דמי פגיעה", בגובה של 75% מהשכר הממוצע ברבעון שקדם לתאונה. דמי הפגיעה משולמים עבור מקסימום 91 יום, ויום הפגיעה משולם במלואו על ידי המעסיק. אם העובד נעדר מעל 12 יום, הביטוח הלאומי ישלם על כל התקופה (מהיום השני). אם נעדר פחות מ12 יום, הביטוח הלאומי לא ישלם על שני הימים הראשונים שאחרי התאונה.

3. קצבת נכות - אם התאונה גרמה לנכות לצמיתות, הנפגע זכאי לקצבת נכות חודשית. הקצבה ניתנת מ20% נכות ומעלה, ומשולמת לכל החיים (או עד גיל פרישה, אז תתבצע בחירה בין קצבת נכות לקצבת זקנה).

4. מענק חד-פעמי - במקרים מסוימים של נכות בין 9% ל20%, ניתן לקבל תשלום חד-פעמי במקום קצבה חודשית.

5. גמלת שארים - במקרה של מוות כתוצאה מתאונת עבודה, בני המשפחה (בן/בת זוג, ילדים, הורים תלויים) זכאים לגמלת שארים שנועדה לפצות על אובדן הכנסת המפרנס.

6. שיקום מקצועי - אם התאונה מונעת לעבוד במקצוע המקורי, הביטוח הלאומי עשוי לממן שיקום מקצועי והכשרה למקצוע חדש.

זכויות מול המעסיק

בנוסף לזכויות מול הביטוח הלאומי, למעסיק יש מחויבות ישירה כלפי העובד שנפגע:

שמירה על מקום העבודה - בתאונת עבודה אין איסור חוקי גורף על פיטורים. עם זאת, החוק אוסר על פיטורים שהסיבה להם היא עצם הפגיעה או המוגבלות שנוצרה (מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות). על המעסיק לבחון התאמות סבירות שיאפשרו את חזרת העובד לתפקידו או לתפקיד חלופי הולם.

השלמת שכר - הביטוח הלאומי מפצה את העובד ב-75% מהשכר. רבים מההסכמים הקיבוציים או מהסכמי העבודה מחייבים את המעסיק להשלים את היתרה (עד 100%). מומלץ לבדוק את סעיפי הרווחה או המחלה בחוזה העבודה.

אחריות המעסיק - אם התאונה קרתה בגלל רשלנות של המעסיק, או הפרת תקנות בטיחות, המעסיק עלול להיות חייב בפיצויים נוספים מעבר למה שמשלם הביטוח הלאומי. ניתן לתבוע את המעסיק בנזיקין, בתביעה הנועדה לפצות על נזקים שהביטוח הלאומי לא מכסה במלואם, כגון כאב וסבל, פגיעה באופן הקידום ואובדן השתכרות עתידי.

זכויות נוספות

תשלום עבור יום הפגיעה - על פי החוק, המעסיק מחויב לשלם לעובד שכר מלא עבור יום העבודה שבו אירעה התאונה, ללא קשר לשעה שבה הופסקה העבודה.

החזר הוצאות - עובד שהוכר כנפגע עבודה זכאי להחזר על נסיעות למוסדות רפואיים לצורך טיפול בפגיעה, תרופות, עזרים רפואיים (בתיאום עם הביטוח הלאומי).

תביעה נגד המעסיק בגין רשלנות

בעוד שהפיצוי מהביטוח הלאומי ניתן ללא קשר לשאלה מי אשם, תביעה נזיקית נגד המעסיק מבוססת כולה על הוכחת רשלנות. המטרה של התביעה היא לגשר על הפער שבין קצבאות הביטוח הלאומי לבין הנזק הממשי שנגרם לעובד בפועל, פער שיכול להגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים ואף יותר.

מתי ניתן לתבוע את המעסיק?

החוק והפסיקה בישראל מטילים על המעסיק חובת זהירות כלפי עובדיו. רשלנות תוכר במקרים בהם המעסיק לא פעל כפי שמעסיק סביר היה פועל כדי למנוע את התאונה. דוגמאות לכך:

מחדלי בטיחות וציוד - אי אספקת ציוד מיגון (קסדה, נעלי בטיחות, כפפות), שימוש במכונות ללא מגנים או הזנחת תחזוקה של ציוד עבודה.

הדרכה ופיקוח - אי ביצוע הדרכות בטיחות תקופתיות, חוסר בנהלי עבודה ברורים או אי אכיפה של נהלים קיימים.

סביבת עבודה מסוכנת - יצירת עומס עבודה בלתי סביר המוביל לעייפות וטעויות, או התעלמות ממפגעים שדווחו.

מה ניתן לתבוע?

בתביעה נגד המעסיק, ניתן לתבוע פיצויים בגין ראשי נזק שאינם מקבלים מענה בביטוח לאומי:

• נזקים ממוניים: הפסד הכנסה מעבר למה שמשלם הביטוח הלאומי, הוצאות רפואיות שלא כוסו.
• נזקים לא ממוניים: כאב וסבל, פגיעה בכושר ההשתכרות העתידי, פגיעה באיכות החיים.
• הפסד כושר השתכרות: אם התאונה פגעה ביכולת להרוויח בעתיד.

חשוב לדעת כי לא מקבלים כפל פיצוי. במידה ובית המשפט פוסק לעובד פיצוי של מיליון ש״ח בתביעה נזיקית, מהסכום הזה ינוכו כל הכספים שהעובד קיבל או עתיד לקבל מהביטוח הלאומי.

תביעת נזיקין נגד המעסיק מתיישנת תוך 7 שנים מיום התאונה (לפי חוק ההתיישנות).

תביעה כזו היא מורכבת ודורשת הוכחה של רשלנות. מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנזיקין ודיני עבודה.

שאלות ותשובות

1. מה קורה אם המעסיק לא מדווח לביטוח הלאומי?

חשוב לדעת שהזכויות שלכם אינן תלויות ברצונו הטוב של המעסיק. אם המעסיק מסרב לשתף פעולה או מנסה להפעיל לחץ שלא תדווחו על האירוע, אתם רשאים להגיש את התביעה לביטוח הלאומי באופן עצמאי. אי-דיווח מצד המעסיק הוא הפרה של החוק, ובמקרה של סירוב מומלץ לציין זאת בטופס התביעה ולצרף עדויות או ראיות לכך שהתאונה אכן אירעה במסגרת העבודה.

2. כמה זמן לוקח לקבל החלטה מהביטוח הלאומי?

משך הזמן משתנה בהתאם למקרה. בתיקים פשוטים, ההחלטה עשויה להתקבל תוך מספר שבועות.. בתיקים מורכבים התהליך עשוי להימשך מספר חודשים ואף יותר. במהלך הזמן הזה, אם אינכם כשירים לעבוד, אתם זכאים לדמי פגיעה (75% מהשכר).

3. האם אני יכול לעבוד במקום אחר בזמן שאני מקבל דמי פגיעה?

ככלל, דמי פגיעה משולמים על בסיס הצהרתכם וקביעת רופא כי אינכם מסוגלים לעבוד. עבודה במקום אחר (גם אם מדובר בעבודה מהבית או בעסק עצמאי) ללא דיווח לביטוח הלאומי עלולה להיחשב כהונאה ולהוביל לדרישה להחזרת כספים ואף לנקיטת הליכים פליליים. אם אתם מרגישים שאתם מסוגלים לחזור לעבודה חלקית או לעבודה בתנאים מותאמים, יש לתאם זאת מראש מול הביטוח הלאומי והרופא המטפל.

4. מה קורה אם אני לא מסכים עם אחוז הנכות שנקבע לי?

החלטת הוועדה הרפואית אינה סוף פסוק. קיימת זכות להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים בתוך 60-90 יום מהמועד שבו קיבלתם את ההחלטה. במידה וגם החלטת ועדת הערר אינה משקפת את מצבכם הרפואי, ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה. בשל המורכבות של הוועדות, מומלץ מאוד להיעזר בייצוג משפטי ובחוות דעת של מומחה רפואי מטעמכם.

5. האם תאונת עבודה משפיעה על פיצויי הפיטורים?

לא. זכויות לפיצויי פיטורים לא נפגעות בגלל תאונת עבודה. אם בעתיד יסתיימו יחסי העבודה, קיימת זכאות לפיצויי פיטורים מלאים בדיוק כמו כל עובד אחר. תאונת עבודה אינה גורעת מהזכות הזו.

---

LawReviews - הפלטפורמה המובילה למציאת עורכי דין מומחים בתאונות עבודה ודיני עבודה

המידע בעמודה זה מבית LawReviews, נועד לספק לכם את כל הכלים, הידע והמידע הדרושים כדי להתמודד בצורה הנכונה עם תאונת עבודה. אם עברתם תאונת עבודה, אם אתם נמצאים בתהליך מול הביטוח הלאומי, או אם אתם שוקלים לתבוע את המעסיק בגין רשלנות, תוכלו למצוא בLawReviews את מיטב עורכי הדין המובילים בתחום דיני עבודה, ביטוח לאומי ונזיקין, שיעניקו לכם ייצוג מקצועי וליווי אישי.

הפלטפורמה שלנו מאפשרת לכם לקרוא ביקורות אמיתיות, מפורטות וכנות של לקוחות שעברו תהליכים דומים, להשוות בין עורכי דין המתמחים בתאונות עבודה ולקבל מידע שיסייע לכם לקבל החלטות נכונות. בין אם אתם נפגעי תאונות עבודה המבקשים להבטיח את הזכויות והפיצויים המלאים, ובין אם אתם מעסיקים הזקוקים לייעוץ בנושא בטיחות ואחריות, LawReviews היא הכתובת המקצועית, האמינה והמובילה שתלווה אתכם.