כשהמטופל הופך לפרזנטור - הסיכונים המשפטיים בשימוש בתמונות מטופלים

פתח דבר

רופאים, מרפאות וקליניקות פרטיות פועלים כיום בסביבה דיגיטלית תחרותית, שבה השימוש בתמונות מטופלים לצרכי שיווק ופרסום הפך לנפוץ במיוחד בנכסים הדיגיטליים: אינטרנט, רשתות חברתיות, בקמפיינים ממומנים ובמצגות מקצועיות.

אלא שבפועל, רבים אינם מודעים לכך שפרסום תמונת מטופל עלול להיחשב כהפרה של חוק הגנת הפרטיות, פגיעה בסודיות רפואית ואף חשיפה לתביעות, קנסות מנהליים ופגיעה במוניטין המקצועי.

החל מאוגוסט 2025, עם כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, חלה החמרה משמעותית בכל הנוגע לטיפול במידע רפואי רגיש, חובת ההסכמה מדעת ואחריותם של גורמים רפואיים לשימוש במידע אישי במסגרת פרסום רפואי.

המסגרת המשפטית החלה על פרסום רפואי

תקנות הרופאים וכללי האתיקה בפרסום רפואי

פקודת הרופאים, תקנות הרופאים (פרסומת אסורה) וכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל מטילים מגבלות משמעותיות על אופן הפרסום של רופאים, מרפאות וגורמים רפואיים.

מטרת ההסדרה היא לאזן בין חופש העיסוק של הרופא לבין ההגנה על ציבור המטופלים, תוך שמירה על כבוד מקצוע הרפואה ומניעת הטעיה.

בין היתר, נאסר לפרסם: הבטחות להצלחת טיפול רפואי, נתוני הצלחה מטעים, פרסום תעריפים, מבצעים או הטבות, הגרלות, פרסים, מתנות, טובת הנאה, שימוש בדמויות מטופלים או אנשים הנחזים להיות מטופלים, שימוש בתמונות מטופלים ללא עמידה בדרישות הדין וההסכמה מדעת.

בעידן הרשתות החברתיות, גם פרסום שנראה "שיווקי ותמים" עלול להיחשב כהפרת רגולציה רפואית או כפגיעה בפרטיות המטופל.

חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13: שינוי כללי המשחק

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א–1981, מהווה את המסגרת המרכזית להגנה על מידע אישי ומידע "רגיש" בישראל.

תיקון 13 לחוק, אשר נכנס לתוקף באוגוסט 2025, חיזק באופן משמעותי את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות ומרחיב את האחריות המוטלת על גורמים רפואיים המחזיקים במידע רפואי רגיש.

בהתאם לתיקון: מידע רפואי מוגדר כ"מידע בעל רגישות מיוחדת" ופועל יוצא מכך, נדרשת הסכמה מדעת, מפורשת וספציפית לשימוש בתמונות מטופלים וקיימת חובה לעמוד בדרישות אבטחת המידע כאשר הפרה עלולה להוביל לקנסות מנהליים משמעותיים ואף לחשיפה אזרחית ופלילית.

חשוב להבין כי גם תמונת "לפני ואחרי" עשויה להיחשב מידע רפואי רגיש, גם כאשר פני המטופל מטושטשות וזאת אם ניתן לזהותו באופן ישיר או עקיף.

הסיכונים המשפטיים בשימוש בתמונות מטופלים

חובת הסכמה מדעת מפורשת

טופס הסכמה כללי לטיפול רפואי אינו מספיק לצורך שימוש בתמונות מטופלים בפרסום ומשפט נפוץ כדוגמת: "הנני מאשר לפרסם את תמונותיי-מהווה הגנה חלקית ביותר.

נדרשת הסכמה ייעודית, ברורה ומפורטת הכוללת, בין היתר את: מטרת הפרסום, אופן השימוש בתמונה, משך השימוש, הפלטפורמות בהן ייעשה שימוש, זכות המטופל לחזור בו מהסכמתו.

חשיפה לתביעות וקנסות

שימוש בלתי מורשה בתמונות מטופלים עלול להוות:

• פגיעה בפרטיות
• הפרת חובת הסודיות הרפואית
• הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות
• חשיפה לאחריות מקצועית רפואית

תיקון 13 אף הגדיל משמעותית את יכולת האכיפה והטלת הקנסות מצד הרשות להגנת הפרטיות.

טשטוש אינו בהכרח הגנה משפטית

גם כאשר פני המטופל מטושטשות, ייתכן שניתן יהיה לזהותו באמצעות: קעקועים, תכשיטים, מבנה גוף, בגד מיוחד, סימנים מזהים וכיו"ב ובמצבים אלה, עדיין מדובר במידע אישי או רפואי מוגן.

איסור על כפיית הסכמה

אין להתנות טיפול רפואי בהסכמת המטופל להשתתפות בפרסום או בשיווק המרפאה וכן הסכמה שניתנה תחת לחץ, תלות או חשש לפגיעה בטיפול - עלולה להיחשב כהסכמה בלתי תקפה.

פגיעה בפרטיות המטופל, במוניטין הרופא וחשיפה רגולטורית

חוק הגנת הפרטיות – התשמא, קובע פיצוי של עד 50,000 ₪ לאדם שפרטיותו נפגעה וזאת אף ללא הוכחת נזק. מעבר לחשיפה המשפטית, פרסום בלתי תקין עלול להוביל: לפגיעה במוניטין הרופא או המרפאה, לתלונות לרשויות, לחשיפה רגולטורית מול הרשות להגנת הפרטיות.

Checklist לרופא לפני פרסום תמונת מטופל

✔ האם נחתם טופס הסכמה ייעודי לפרסום רפואי;
✔האם ההסכמה כוללת שימוש ברשתות חברתיות וקמפיינים דיגיטליים;
✔האם ניתן לזהות את המטופל באופן ישיר או עקיף;
✔האם נשמר תיעוד מסודר של ההסכמה;
✔ האם קיימת מדיניות פרטיות ואבטחת מידע במרפאה;
✔ האם הפרסום עומד בכללי הדין, האתיקה והרגולציה .

לסיכום

שימוש בתמונות מטופלים לצרכי פרסום רפואי מחייב כיום בחינה משפטית, רגולטורית וביטוחית מעמיקה.

בעידן של רגולציה מחמירה, פרטיות רפואית ואכיפה מוגברת, רופאים ומרפאות נדרשים לוודא כי מערך השיווק הדיגיטלי שלהם עומד בדרישות הדין, האתיקה והגנת המידע וכאן המקום להמליץ על טופס הסכמה מדעת ייעודי לפרסום תמונות מטופלים.

ליווי משפטי־מדיקולגלי נכון מאפשר לצמצם חשיפה משפטית, להגן על המוניטין המקצועי ולבנות מערך פרסום רפואי בטוח.

-----------------------------------------------------

משרד עו"ד שירלי גינזבורג הינו מהמשרדים הבודדים בישראל הפועלים באופן ייעודי עבור הקהילה הרפואית בלבד, תוך שילוב ייחודי בין משפט רפואי, ביטוח אחריות מקצועית רפואית וניהול סיכונים ברפואה.

עו"ד שירלי גינזבורג- נושאת רישוי כפול: עריכת דין וביטוח. מייחדת את כל פעילותה במתן שירותים רפואיים-מדיקולגליים לקהילה הרפואית בישראל, כולל אחריות מקצועית, ניהול סיכונים והגנת הפרטיות במערכת הבריאות. יועצת משפטית לתאגידי בריאות, מוסדות רפואיים, בתי חולים, מעבדות, חברות ציוד רפואי, מרפאות ורופאים פרטיים בתחומי הרשלנות הרפואית, ניהול סיכונים, ייעוץ משפטי בביטוח אחריות מקצועית רפואי הגנת הפרטיות הרפואית. עו"ד שירלי מרצה בכנסים רפואיים, פורומים ביטוחיים ובתאגידי הבריאות.

משרד ShirLaw ברמת החייל מעניק שירותים משפטיים־מדיקולגליים לקהילה הרפואית בישראל בלבד.

בעריכת דין, כמו ברפואה, קיימת "התמחות" ו- "תת התמחות".

---------------------------------------------------

*כל האמור לעיל הינו מידע חלקי וכללי ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית והוא איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. העו"ד אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל המסתמך על המאמר בלבד, ללא ייעוץ משפטי אישי, עושה זאת על אחריותו.

** המאמר נכתב בלשון זכר בטעמי נוחות בלבד אך מיועד לשני המינים.

*** המאמר עשוי להיחשב כפרסומת מבחינת כללי האתיקה החלים על עורכי הדין בישראל.