התיישנות רשלנות רפואית

ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית נקבעה בחוק על 7 שנים. יחד עם זאת, "מירוץ ההתיישנות" מתחיל לעיתים רק במועד גילוי הנזק, ולא בהכרח במועד מתן הטיפול הרפואי. כאשר מדובר בקטינים, החוק מעניק ארכה משמעותית, המאפשרת להגיש את התביעה עד להגיעם לגיל 25.

מהי התיישנות ברשלנות רפואית?

• מה המשמעות של התיישנות בתביעת רשלנות רפואית?

חוק ההתיישנות (תשי"ח-1958) קובע פרק זמן קבוע בחוק שבו ניתן לתבוע על עוולה מסוימת. מי שמגיש תביעה לאחר המועד הקבוע בחוק, דין התביעה להידחות.

• בתוך כמה זמן ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים, במקרה של קטינים (מתחת לגיל 18) תקופת ההתיישנות נספרת מהיום שבו הפכו בגירים.

• ממתי מתחילים לספור את תקופת ההתיישנות?

את תקופת ההתיישנות בתביעות של רשלנות רפואית מתחילים לספור מהיום בו נוצרה עילת התביעה. כלומר, מהרגע שבו ניתן הטיפול הרשלני שגרם לנזק.

• האם סופרים 7 שנים מיום הטיפול, מיום גילוי הנזק או ממועד האבחון?

תקופת ההתיישנות נספרת מיום הטיפול שהוביל לנזק. במקרים שבהם הנזק התגלה רק בשלב מאוחר יותר, כלומר לא במועד קבלת הטיפול, התביעה תיישן בתוך 7 שנים מיום גילוי הנזק, אך בתנאי שעדיין לא חלפו 10 שנים מקבלת הטיפול הרשלני.

• האם בכל מקרה שעברו 7 שנים כבר אי אפשר לתבוע?

יש מספר חריגים לתקופת ההתיישנות: במקרה של קטינים שנפגעו מטיפול רשלני, ההתיישנות נספרת מהמועד שבו הגיע הקטין לבגרות (גיל 18), במקרים שבהם הנזק התגלה בשלב מאוחר יותר (לאחר האירוע הרשלני) ניתן לקבוע את ההתיישנות ממועד הנזק (ובתנאי שלא חלפו 10 שנים מקרות האירוע). במקרים של אנשים עם מוגבלויות, תקופת ההתיישנות עשויה להיות ארוכה יותר.

התיישנות רשלנות רפואית אחרי 7 שנים - האם עדיין אפשר לתבוע?

• מה ההבדל בין "עברו 7 שנים" לבין "התביעה התיישנה”

ההבדל הוא משמעותי, שכן גם אם חלפו 7 שנים אין משמעות הדבר שהתביעה התיישנה. צריך לקחת בחשבון את אופן חישוב 7 השנים (ממתי נספר) ואת החריגים הקיימים בחוק המאפשרים הגשת תביעת רשלנות רפואית גם לאחר שחלפו 7 שנים.

• באילו מקרים עדיין כדאי לבדוק אפשרות להגשת תביעה?

במקרים שבהם הרשלנות הרפואית גרמה לנזק אצל קטין, או כאשר הנזק במטופל התגלה בשלב מאוחר, מומלץ לבדוק את האפשרות להגשת תביעה, גם אם חלפו 7 שנים מקרות האירוע הרשלני.

• מה כדאי לעשות אם חוששים שהתביעה עומדת להתיישן?

ככלל, בתביעות רשלנות רפואית כדאי לפעול מיד כאשר עולה החשד שהטיפול או האבחון היה רשלני. תביעות רשלנות רפואית הן תביעות מורכבות המצריכות חוות דעת מומחים, הוכחת הנזק והוכחת הקשר בין האירוע הרשלני לנזק. לכן, ובפרט כאשר חוששים שהתביעה עומדת להתיישן, יש לפנות מיד לייעוץ משפטי מתאים לבחינת האפשרות להגשת תביעה.

הגשת תביעת רשלנות רפואית באיחור

• האם בית המשפט יכול לדחות תביעה בלי לדון בנזק עצמו?

במידה והתביעה התיישנה, לרוב היא תידחה על הסף על ידי ביהמ"ש מבלי שידון בנזק עצמו. למרות זאת, ישנם מקרים חריגים שבהם ניתן להגיש את התביעה גם אם חלפה תקופת ההתיישנות כאשר יש נסיבות המצדיקות זאת. למשל, הסתרה מכוונת של מידע על ידי הגורם הרפואי.

• מה ההבדל בין תביעה שהתיישנה לבין תביעה שקשה להוכיח אותה?

תביעה שהתיישנה היא תביעה שאינה עומדת על פי חוק במועד הזמן הקצוב להגשתה, במקרים של רשלנות רפואית מדובר על 7 שנים ממועד האירוע הרשלני. תביעה שקשה להוכיח אותה היא תביעה שיש קושי להציג את הקשר בין האירוע הרשלני לבין הנזק שנגרם למטופל. כלומר לא בטוח שהיא עומדת במבחן ההוכחה מבחינת דיני הנזיקין.

גילוי מאוחר של נזק רפואי

• מה קורה אם הנזק התגלה רק כמה שנים אחרי הטיפול?

במקרים בהם הנזק למטופל התגלה רק כמה שנים אחרי הטיפול הרפואי, תקופת הרשלנות תחושב ממועד גילוי הנזק. לפי סעיף 89(2) לפקודתהנזיקין, תביעה זו ניתן להגיש בתנאי שטרם חלפו 10 שנים ממועד האירוע הרשלני שהוביל לנזק.

• האם מועד גילוי הנזק משנה את תקופת ההתיישנות?

מועד גילוי הנזק בהחלט משנה את תקופת ההתיישנות. ישנם מקרים רבים בהם הנזק מתגלה זמן רב לאחר האירוע הרשלני. במקרים אלו ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית גם אם חלפו 7 שנים מקרות האירוע. ההתיישנות במקרים אלו נספרת ממועד גילוי הנזק, בתנאי שלא חלפו 10 שנים מיום האירוע הרשלני.

• מה ההבדל בין גילוי הנזק לבין גילוי הקשר לטיפול הרפואי?

כדי להוכיח תביעת רשלנות יש להוכיח טיפול רפואי רשלני, נזק שנגרם ואת הקשר הסיבתי בין הדברים. גילוי הנזק הוא המועד שבו המטופל גילה שנגרם לו נזק כלשהו, אבל אין הדבר מעיד על כך שהנזק קשור בטיפול רפואי כזה או אחר. לעומת זאת, גילוי הקשר הסיבתי לטיפול הרפואי, כלומר שהנזק נגרם כתוצאה מהטיפול, הוא זה שעשוי לייצר את העילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. בעיקרון, תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית נספרות מיום הטיפול, אך במקרים בהם גילוי הנזק היה מאוחר משום שהנזק היה סמוי מן העין, ההתיישנות תיספר ממועד גילוי הנזק.

• אילו מסמכים יכולים לעזור להוכיח שהנזק התגלה בשלב מאוחר?

התיק הרפואי (הרשומה הרפואית) של המטופל יכול להעיד על הקשר בין הטיפול הרפואי לנזק, גם אם הנזק התגלה בשלב מאוחר יותר. גם חוות דעת מקצועית של רופא מומחה יכולה להעיד על כך שהנזק התגלה בשלב מאוחר.

התיישנות שלא מדעת ברשלנות רפואית

• מהי התיישנות שלא מדעת?

התיישנות שלא מדעת קובעת כי במידה ונעלמו מהמטופל העובדות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו למטופל עובדות אלה.

• מתי ניתן לטעון שהמטופל לא ידע על העובדות שמבססות את התביעה?

ניתן לטעון כך כאשר המטופל לא ידע ולא יכול היה לדעת כי נגרם לו נזק או שהנזק נגרם לו כתוצאה מרשלנות רפואית בזמן אמת.

• מה צריך להוכיח כדי לטעון להתיישנות שלא מדעת?

במקרים של התיישנות שלא מדעת, על התובע להוכיח כי הנזק (או האירוע הרשלני) התגלה באיחור וכי לא ניתן היה לגלות אותו קודם לכן. כלומר, נטל ההוכחה הוא על התובע ולא על הנתבע.

• האם כל מקרה שבו המטופל לא הבין את משמעות הנזק נחשב חריג להתיישנות?

לא כל מקרה שבו מטופל לא הבין את משמעות הנזק נחשב חריג להתיישנות. זוהי סוגיה משפטית מורכבת והיא תלויה בנסיבות הספציפיות ובמבחן "האדם הסביר". סעיף 8 לחוק ההתיישנות מנסח זאת כך: "שאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן".

חריגים נוספים להתיישנות - הודאה בזכות, הטעיה או התנהגות פסולה של הנתבע

• האם הודאה של הגורם הרפואי באחריות יכולה להשפיע על ההתיישנות?

לפי חוק ההתיישנות (סעיף 9), במידה והנתבע (הגורם הרפואי) הודה בכתב או בפני בית המשפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בזכותו של המטופל לפיצוי, תתחיל תקופת ההתיישנות להיספר מחדש מיום ההודאה.

• האם הסתרת מידע מצד בית חולים או רופא עשויה לשנות את חישוב הזמן?

חוק ההתיישנות מתייחס לסייגים שבהם תשתנה ספירת ההתיישנות. במקרים בהם נהג הגורם הרפואי בצורה פסולה (הטעה ביודעין את המטופל, הפגין נגדו כוח, איים עליו או ניצל את מצוקתו) לרבות במקרים של אי-גילוי ביודעין של העובדות, יושעה מרוץ תקופת ההתיישנות. במקרים בהם נעלמו מהמטופל העובדות מסיבות שאינן תלויות בו, תתחיל תקופת ההתיישנות מהמועד שבו גילה את העובדות.

• מה נחשב התנהגות פסולה של הנתבע בהקשר של התיישנות?

החוק קובע כי מרוץ ההתיישנות יושעה במקרים בהם הנתבע התנהג בצורה פסולה. התנהגות זו כוללת הטעיה ביודעין של התובע, הפעלת כוח נגדו, איום או ניצול של מצוקתו וגם הסתרה ביודעין של מידע הנחוץ לתביעה.

• למה חריגים כאלה מחייבים בדיקה משפטית פרטנית?

חריגים אלו לחוק ההתיישנות מתבססים על הנסיבות הספציפיות של המקרה ובמבחן "האדם הסביר". כלומר, ביהמ"ש יקבע אם אכן, באופן סביר, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן.

שיהוי בתביעת רשלנות רפואית - למה לא כדאי לחכות לרגע האחרון?

• מה ההבדל בין התיישנות לבין שיהוי?

התיישנות מגדירה (בצורה טכנית) את מסגרת הזמן שבה ניתן להגיש תביעת רשלנות. לעומתה, שיהוי היא טענה שמציגה ההגנה (הגורם הנתבע) על כך שהתובע הגיש באיחור (או טען באיחור) גם אם בתוך תקופת ההתיישנות. זוהי טענה מהותית שמעלה ההגנה ולפיה, שיהוי בהגשת התביעה, או בהעלאת טענות מסוימות, גרמו לנזק ראייתי (למשל, מסמכים שאבדו, עדים שלא זוכרים את מה שאירוע ועוד).

• האם תביעה שהוגשה לפני סוף תקופת ההתיישנות עדיין יכולה להיפגע בגלל עיכוב?

כן, תביעת רשלנות רפואית עדיין יכולה להיפגע, אם חל עיכוב משמעותי בניהולה לאחר הגשתה, ואפילו אם הוגשה לפני סוף תקופת ההתיישנות. למרות שהגשת התביעה "עוצרת" כביכול את מירוץ ההתיישנות הטכני, חוסר מעש או עיכובים נוספים מצד התובע יכולים להוביל למחיקתה.

• איך השתהות עלולה לפגוע באיסוף ראיות וחוות דעת רפואית?

ככל שחולף הזמן ממועד האירוע הרשלני, כך הולך ונהיה קשה ומורכב הליך איסוף החומרים הרפואיים, העדויות והמסמכים הרלוונטיים. יש לזכור שעל מנת להוכיח תביעת רשלנות יש להוכיח את האירוע הרשלני, את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הדברים. כל השתהות של התובע באיסוף החומרים פוגעת באיסוף אותנטי ומדויק יותר של האירועים ושל התוצאות שלהם. חוות הדעת הרפואית, המתבססת על התיק הרפואי, מושפעת גם היא מהשתהותו של המטופל.

• האם עיכוב בפנייה לעורך דין יכול להחליש את סיכויי התביעה?

ככלל, ברגע שקיים חשש לטיפול רשלני, כדאי וחשוב לפנות לייעוץ משפטי בהקדם. עיכוב בפנייה לעורך הדין יכול לפגוע בסיכויי התביעה להתקבל. התביעה מתבססת על התיק הרפואי, על חוות דעת של מומחים ועל ראיות נוספות, וככל שעובר הזמן ממועד האירוע, כך קשה לאסוף ולתעד את האירועים.

התיישנות רשלנות רפואית אצל קטינים

• איך מחשבים התיישנות כאשר הנפגע הוא קטין?

כאשר הנפגע הוא קטין, ספירת ההתיישנות לא מתחילה ממועד האירוע הרשלני, אלא מהמועד בו הגיע לבגרות (לגיל 18). כלומר קטין בן 12 שנפגע מטיפול רשלני, יכול להגיש על כך תביעת רשלנות עד גיל 25.

• האם קטין יכול להגיש תביעה לאחר גיל 18?

קטין יכול להגיש תביעה לאחר גיל 18. במקרים של רשלנות רפואית ספירת ההתיישנות מתחילה רק בגיל זה, והוא יכול לתבוע על כך עד גיל 25.

• מה קורה אם ההורים לא פעלו בזמן?

גם אם ההורים לא תבעו עבור הקטין במשך 7 שנים מקרות האירוע הרשלני, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות גם בהמשך, לאחר שמלאו לקטין 18. יחד עם זאת, חשוב לפנות בהקדם לעורך דין (עוד בטרם הפך הקטין לבגיר), לאסוף ולתעד את החומרים הנדרשים לתביעה, כדי לחזק את הסיכויים להצלחתה.

התיישנות בתביעה של ההורים לעומת תביעה של הילד

• האם תקופת ההתיישנות של ההורים ושל הילד זהה?

לא, תקופת ההתיישנות אינה זהה. תקופת ההתיישנות של ההורים עומדת על 7 שנים, ובמידה ויש להם עילות תביעה עצמאיות (נזק והפסדים שנגרמו להם) עליהם לתבוע בתוך הזמן הקבוע בחוק. אצל קטינים ניתן להגיש תביעה גם בהמשך, ותקופת ההתיישנות נספרת מהגיעם לגיל 18.

• באילו מקרים להורים יש עילת תביעה עצמאית?

במקרים של רשלנות רפואית המתרחשת במהלך הריון או לידה, כאשר בעקבותיה הילד נולד עם מום או נכות, קיימת להורים עילת תביעה עצמאית. עילה זו, שהינה חלק מהולדה בעוולה, מתמקדת בנזק שנגרם להורים עצמם.

• האם תביעה של ההורים יכולה להתיישן לפני תביעת הילד?

תביעת ההורים יכולה להתיישן לפני תביעת הילד, שכן ספירת ההתיישנות בעניינם מתחילה ממועד האירוע (בניגוד לקטין שם הספירה מתחילה מיום הגיעו לגיל 18).

התיישנות במקרה של מצב רפואי, נפשי או קוגניטיבי של הנפגע

• מה קורה אם הנפגע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו?

כאשר מדובר על נפגע שלא היה מסוגל לדאוג לענייניו בגלל לקות נפשית או שכלית (זמנית או קבועה) מרוץ ההתיישנות לא מתחיל כל עוד לא ממונה בעניינו אפוטרופוס. רק לאחר מינוי אפוטרופוס, ורק לאחר שהעובדות המהוות את עילת התביעה מובאות בפניו, תתחיל הספירה עד להתיישנות.

• האם מצב נפשי, שכלי או קוגניטיבי יכול להשפיע על תקופת ההתיישנות?

בהחלט. מצב נפשי, שכלי או קוגנטיבי משפיע על תקופת ההתיישנות וכל עוד לא מונה בעניינו של המטופל אפוטרופוס, ספירת השנים עד להתיישנות נעצרת.

• מה המשמעות של מינוי אפוטרופוס לעניין ההתיישנות?

מינוי אפוטרופוס לעניין ההתיישנות נוגע למקרים בהם הנפגע הוא בעל לקות נפשית או שכלית. כל עוד לא ממונה אפוטרופוס אין התיישנות ורק לאחר המינוי ולאחר שהעובדות מובאות בפניו, תחל הספירה עד להתיישנות.

• אילו מסמכים יכולים להוכיח שהנפגע לא היה כשיר לפעול בזמן?

מסמכים רפואיים רבים יכולים להוכיח שהנפגע לא היה כשיר לפעול. למשל, מסמכים רפואיים המעידים על חוסר כשירות קוגניטיבית או נפשית כמו חוות דעת פסיכיאטרית/גריאטרית, תיעוד של אשפוזים פסיכיאטריים, אבחונים נוריולוגים, מסמכים משפטיים (כמו החלטות הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי או ייפוי כוח מתמשך שהופעל).

התיישנות רשלנות רפואית בלידה

• ממתי מתחילים לספור התיישנות במקרה של רשלנות רפואית בלידה?

שאלת ההתיישנות משתנה בהתאם לשאלה מי הנפגע – האם או היילוד. תקופת ההתיישנות של הילוד מתחילה להיספר מהגיעו לגיל 18. בתביעת ההורים (היולדת/בן הזוג) תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום הלידה ועד 10 שנים (אם הנזק התגלה בשלב מאוחר יותר).

• מה קורה אם הנזק ההתפתחותי התגלה רק כמה שנים אחרי הלידה?

במקרה של ילדים שנפגעו בלידה, תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר מהגיעם לגיל 18. במקרים חריגים ביותר, ניתן לבקש להאריך את תקופת ההתיישנות אף מעבר, במקרה שהנזק היה סמוי ולא ניתן היה לגלותו בדרך סבירה. במקרה שבו היולדת גילתה על הנזק בשלב מאוחר יותר, ספירת ההתיישנות תעמוד על עד 10 שנים מיום האירוע.

התיישנות רשלנות רפואית בהריון

• ממתי מתחילים לספור התיישנות במקרה של מעקב הריון רשלני?

עד להלכת המר, התיישנות בגין רשלנות בהיריון ובלידה הייתה 25 שנים ממועד הלידה. הלכת המר יצרה שינוי במועד ההתיישנות. כעת, זמן ההתיישנות לתביעת רשלנות רפואית בהריון עומד על 7 שנים מיום הלידה במידה והנזק התגלה מיד, ו-10 שנים אם הנזק התברר מאוחר יותר.

האם אי הפניה לבדיקות בהריון יכולה להקים עילת תביעה?

כן, אי הפניה לבדיקות יכול להקים עילת תביעה. חובתו של הצוות הרפואי להפנות את האישה ההרה לבדיקות המקובלות (כמו סקירת מערכות, שקיפות עורפית, בדיקות גנטיות ועוד) בהתאם לפרוטוקול המקובל ולפי המאפיינים של האישה ובן זוגה.

• מה קורה אם ההורים גילו רק לאחר הלידה שניתן היה לאבחן את הבעיה מוקדם יותר?

  אם ההורים גילו לאחר הלידה מום או בעיה רפואית אצל העובר שניתן היה לאבחן בשלב מוקדם יותר, עומדת להם הזכות להגיש תביעת רשלנות רפואית בעילה המכונה "הולדה בעוולה". משמעות תביעה זו היא שהצוות הרפואי התרשל בתפקידו ובכך שלל מבני הזוג את זכות האוטונומיה לקבל את ההחלטה אם להמשיך את ההריון או להפסיק אותו. במקרים אלו, תקופת ההתיישנות עבור ההורים היא 7 שנים מיום הלידה.

התיישנות רשלנות רפואית בניתוח

• ממתי מתחילים לספור התיישנות במקרה של ניתוח?

על פי החוק, התיישנות במקרה של ניתוח מתחילים לספור ממועד האירוע עצמו – כלומר מיום הניתוח. במקרים בהם הנזק לא התגלה במועד האירוע, ההתיישנות מתחילה מהיום שבו המטופל גילה את הנזק (עד 10 שנים מיום הניתוח).

• האם סיבוך שהתגלה אחרי ניתוח נחשב מיד לרשלנות רפואית?

לא כל סיבוך לאחר ניתוח נחשב לרשלנות רפואית. ניתוחים כרוכים בסיכונים ויש הבחנה בין "סיבוך מוכר" לבין רשלנות רפואית. ניתן לטעון שיש רשלנות רפואית כאשר הסיבוך נוצר מסטייה של הסטנדרט הרפואי המקובל.

• האם ניתוח חוזר או טיפולי המשך משפיעים על מועד ההתיישנות?

מועד ההתיישנות לא ישתנה באופן אוטומטי. עצם קיומם של ניתוחים חוזרים או טיפולים רציפים, אינם הופכים את האירוע ל״עוולה מתמשכת״. שעון ההתיישנות לגבי הניתוח המקורי ירוץ מיום הניתוח, אלא אם כן יוכח כי הצוות הרפואי המשיך להתרשל באופן אקטיבי ונפרד.

• אילו מסמכים חשוב לאסוף במקרה של חשד לרשלנות רפואית בניתוח?

יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי הקשור לטיפול מהרופא או מהמוסד הרפואי שבו טופל התובע. על פי חוק זכויות החולה, חייב המוסד הרפואי לתעד בכתב את החולה ולמטופל זכות לקבל העתק של הרשומה. הרשומה כוללת תיק רפואי, גיליון אשפוז, הרדמה ועוד.

התיישנות רשלנות רפואית באבחון מחלה

• ממתי מתחילים לספור התיישנות במקרה של אבחון מאוחר?

• מקרה של אבחון מאוחר נחשב לחריג בחוק ההתיישנות.במקרה זה, ההתיישנות מתחילה להיספר מהיום שבו התגלה הנזק או מהיום שבו היה על המטופל לגלות את הנזק.

• מה קורה אם המטופל פנה שוב ושוב לרופא אך האבחנה ניתנה באיחור?

במקרה שבו האבחנה ניתנה באיחור, למרות פניות של המטופל, יבחן ביהמ"ש האם הרופא התרשל בתפקידו דרך מבחן הרופא הסביר, והאם העיכוב גרם לנזק ממשי למטופל ומהו.

• איך מוכיחים שהיה ניתן לאבחן את המחלה מוקדם יותר?

כדי להוכיח שניתן היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר, יש לקבל חוות דעת רפואית של מומחה שעובר על כלל המסמכים הרפואיים. מומחה רפואי יוכל לבחון האם הרופא המטפל סטה מסטנדרט הטיפול הסביר.

• מה קורה אם בדיקות קודמות לא פוענחו נכון?

אי פענוח נכון של בדיקות קודמות עלול להוביל להשלכות רפואיות קשות למטופל. כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח קשר סיבתי בין האירוע הרשלני לנזק שנגרם למטופל. כאשר מדובר ברצף של בדיקות שכולן פוענחו בצורה שגויה,כל פענוח הוא עילת תביעה נפרדת..

התיישנות רשלנות רפואית בטיפול תרופתי

• ממתי מתחילים לספור התיישנות במקרה של נזק מתרופה?

במקרה של נזק מתרופה, תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר רק לאחר גילוי הנזק (ולא עם תחילת נטילת התרופה) ועד 10 שנים מיום אירוע הנזק.

• האם רישום תרופה לא מתאימה או שילוב תרופות מסוכן יכולים להיחשב רשלנות רפואית?

רישום תרופה לא מתאימה או שילוב תרופות מסוכן יכולים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית. כדי שתביעה זו תתקבל, יש להוכיח שהרופא/רוקח/צוות רפואי חרגו מהסטדנרט הרפואי הסביר.

• האם אי מתן הסבר על סיכונים בטיפול תרופתי משפיע על התביעה?

אי מתן הסבר על הסיכונים שבטיפול תרופתי מהווה עילה מרכזית להגשת תביעת רשלנות רפואית הנקראת "הפרת חובת הסכמה מדעת". לפי החוק, לרופא יש חובה חוקית לספק למטופל את כל המידע הדרוש לו כדי שיוכל לגבש את ההחלטה אם ליטול את התרופה או אם לאו.

התיישנות רשלנות רפואית ברפואת שיניים

• האם תביעת רשלנות רפואית נגד רופא שיניים כפופה לאותם כללי התיישנות?

כן, תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית נגד רופא שיניים נספרת ממועד האירוע הרשלני.

• מה קורה אם הנזק מתגלה רק לאחר שנים, למשל בשתלים או בטיפולי שורש?

בטיפולי שיניים קורה לא פעם שהנזק מתגלה רק לאחר תקופה מסוימת. במקרים אלו, תקופת ההתיישנות תחל להיספר ממועד גילוי הנזק ועד 10 שנים מקרות האירוע.

• האם טיפול שיניים מתמשך משפיע על חישוב ההתיישנות?

• במקרים בהם המטופל נמצא בטיפול מתמשך לתיקון הנזק הקודם,הדבר אינו משעה את מרוץ ההתיישנות לגבי הכשל המקורי.

מה עוצר את מרוץ ההתיישנות?

• האם פנייה לעורך דין עוצרת את ההתיישנות?

פנייה לעורך דין אינה עוצרת את ההתיישנות. עורך הדין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית יכול לסייע למטופל לגבש את התביעה ולפעול במסגרת הזמנים של תקופת ההתיישנות, או לנסות להאריך את תקופת ההתיישנות במקרים חריגים, בהתאם לחוק.

• האם שליחת מכתב לבית חולים עוצרת את ההתיישנות?

שליחת מכתב אינה עוצרת את תקופת ההתיישנות.

• האם תלונה למשרד הבריאות או בקשה לקבלת מסמכים עוצרות את תקופת ההתיישנות?

תלונה למשרד הבריאות או בקשה לקבלת מסמכים אינן עוצרות את תקופת ההתיישנות.

• מהי הדרך המשפטית הנכונה לשמור על הזכויות לפני התיישנות?

בכל חשד לקבלת טיפול רפואי רשלני כדאי לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. עורך הדין ידע לכוון את המטופל כיצד לפעול ברמה המשפטית, לאסוף את התיעוד הנדרש, לקבל את חוות הדעת המקצועית ולפנות בתביעה במועד הנדרש.

זמן הטיפול בתביעה - האם ההליך יכול להימשך גם אחרי תקופת ההתיישנות?

• האם מספיק להגיש את התביעה לפני תום תקופת ההתיישנות?

מבחינה פורמלית, כן. מבחינה מעשית, יש בכך סיכון שכן תביעות רשלנות הן מורכבות וגיבושן דורש היערכות רבה.

• מה קורה אם ההליך המשפטי נמשך שנים אחרי הגשת התביעה?

ברגע שהוגשה תביעת נזיקין, שעון ההתיישנות נעצר לחלוטין. גם אם המשפט יימשך עשור שלם, אין לזה שום השפעה על "התיישנות" התביעה.

• מה קורה אם תביעה נמחקה ויש צורך להגיש אותה מחדש?

אם הגשת התביעה שעון ההתיישנות נעצר. לפי סעיף 15 לחוק ההתיישנות, אם ביהמ"ש מחליט למחוק את התביעה והיא לא התבררה, אזי התקופה שבין הגשת התביעה ועד מחיקתה לא נספרת במניין שנות ההתיישנות. החוק קובע עוד, כי אם לאחר ניכוי תקופה זו, יש זמן קצר מאוד הגשה מחדש, תינתן ארכה של שנה אחת.