רשלנות רפואית בניתוח: מדריך זכויות, הוכחת נזק ושלבי הגשת תביעת פיצויים

רשלנות רפואית בניתוח מוגדרת כחריגה של הצוות הרפואי מסטנדרט הטיפול המקובל בשלב הטרומי (לפני), במהלך הניתוח עצמו או בשלבי ההתאוששות שלאחר ההליך.

כדי לבסס עילת תביעה משפטית, יש להוכיח שלושה תנאים מצטברים:

• נזק: פגיעה גופנית או נפשית ממשית שנגרמה למטופל.

• התרשלות: סטייה מפרקטיקה רפואית סבירה ומקובלת.

• קשר סיבתי: הוכחה ישירה לכך שהנזק נגרם כתוצאה מההתרשלות הרפואית.

• סוגי רשלנות רפואית נפוצים בניתוחים

• רשלנות רפואית לפני ניתוח

• רשלנות רפואית במהלך הניתוח

• רשלנות במעקב לאחר ניתוח

• פיצויים בתביעת רשלנות רפואית בניתוח

• התיישנות בתביעת רשלנות רפואית בניתוח

• מה לעשות אם חושדים ברשלנות רפואית בניתוח?

סוגי רשלנות רפואית נפוצים בניתוחים

• 1. שלב ההכנה לניתוח (לפני ההליך):
  • היעדר הסכמה מדעת: אי-פירוט הסיכונים והסיכויים של הניתוח בפני המטופל, ואי פירוט חלופות טיפוליות.
  • כשל באבחון ובדיקות: אי-ביצוע בדיקות חיוניות מקדימות או בחירה שגויה בהליך כירורגי ללא הצדקה רפואית.
• 2. במהלך הניתוח עצמו:
  • טעויות כירורגיות טכניות: חיתוך שגוי או פגיעה באיברים חיוניים סמוכים.
  • כשל בציוד ובבטיחות: שימוש בציוד פגום או השארת גופים זרים (כגון פדים או מכשירים) בבטנו של המנותח.
• 3. שלב המעקב וההתאוששות (לאחר ההליך):
  • השגחה לקויה: אי-זיהוי בזמן של סיבוכים כגון דימומים פנימיים, זיהומים או קרישי דם.
  • שחרור מוקדם: שחרור המטופל לביתו בטרם התייצב מצבו הרפואי.

רשלנות רפואית בניתוח - סקירה

• מה נחשב רשלנות רפואית בניתוח?

כאשר נוצר סיבוך בניתוח כתוצאה מסטייה מהסטנדרט הרפואי או כאשר הוא מבוצע ללא הסכמה מדעת, יתכן ומדובר ברשלנות רפואית.

• האם כל סיבוך בניתוח הוא רשלנות רפואית?

ניתוח מקצועי טומן בחובו סיכונים ולכן, לא כל נזק שהתרחש בעקבות ניתוח מהווה רשלנות רפואית.

• מה צריך להוכיח כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח?

כדי להוכיח רשלנות רפואית בניתוח צריך להוכיח קיומה של רשלנות (כלומר שהצוות הרפואי לא פעל בצורה סבירה), להוכיח את הנזק שנגרם ואת הקשר הסיבתי בין האירוע (הרשלנות בניתוח) לבין הנזק.

• האם הצוות הרפואי פעל לפי הסטנדרט הרפואי המקובל?

כדי להוכיח רשלנות רפואית בניתוח, צריך להוכיח שהצוות הרפואי פעל באופן סביר לפי הסטנדרט הרפואי המקובל. במידה ולא עשה כן, הוא התרשל בתפקידו. זהו שלב עיקרי בגיבוש תביעת רשלנות רפואית.

• האם קיים קשר בין מהלך הניתוח לבין הנזק שנגרם?

זהו השלב השני בגיבוש תביעת נזיקין של רשלנות רפואית. לאחר שיש בסיס לטענה שהייתה רשלנות בניתוח, ולאחר שהתברר כי קיים נזק, יש לקשור בין הדברים. תביעת נזיקין תתקבל רק אם תוכל להוכיח את שלושת הדברים הללו – רשלנות, נזק וקשר סיבתי בין הרשלנות לנזק.

---

רשלנות רפואית לפני ניתוח

• האם הרופא בדק את כל הנתונים הרפואיים לפני ההחלטה על ניתוח?

רופא צריך לפעול בצורה סבירה ובהתאם לסטנדרטים המקובלים. רופא שאינו בודק את כל הנתונים הרפואיים לפני החלטה על ניתוח, מתרשל בתפקידו.

· האם התעלמות ממחלות רקע או גורמי סיכון יכולה להיחשב רשלנות?

סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע את התשתית לתביעת רשלנות רפואית ואומר: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות... או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות או לא נקט זהירות... הרי זו התרשלות". משכך, צוות רפואי שמתעלם מגורמי סיכון או ממחלות רקע לא נוקט את הזהירות הנדרשת ועל כן יש חשד לרשלנות.

---

הסכמה מדעת לפני ניתוח

• מהי הסכמה מדעת לפני ניתוח?

חוק זכויות החולה קובע שלא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת. לשם קבלת הסכמה מדעת הרופא מחויב למסור למטופל את המידע הרפואי הנדרש לו כדי לאפשר לו להחליט אם הוא מסכים לטיפול.

• אילו סיכונים הרופא חייב להסביר למטופל לפני ניתוח?

הרופא חייב להסביר למטופל את הדיאגנוזה ואת הפרוגנוזה של מצבו הרפואי, לתאר את ההליך, את התועלת הצפויה ואת הסיכויים להצלחה. מנגד, עליו ליידע את המטופל על הסיכונים הכרוכים בניתוח כמו תופעות לוואי, כאב ואי נוחות ואת הסיכויים והסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או העדר טיפול רפואי.

---

בחירת סוג הניתוח והחלופות הטיפוליות

• האם הרופא חייב להציג למטופל חלופות לניתוח?

במסגרת קבלת הסכמה מדעת חייב הרופא להציג למטופל חלופות לניתוח, את הסיכונים והסיכויים של טיפולים חלופיים אלו או של העדר טיפול רפואי.במידה ולא עשה כן, יתכן וישנה עילה לתבוע בגין רשלנות.

• האם בחירה בשיטת ניתוח לא מתאימה יכולה להיחשב רשלנות?

כל עוד הרופא או הצוות הרפואי מספקים את מלוא המידע, כולל החלופות לטיפול, סיכויים וסיכונים וכן הלאה, הם מאפשרים למטופל לגבש את החלטתו ולתת הסכמה מדעת לטיפול. עם זאת, בחירה בשיטת ניתוח שאינה מתאימה למצב הרפואי, הסוטה מפרקטיקה מקובלת, מהווה התרשלות מקצועית.

---

רשלנות רפואית במהלך הניתוח

• אילו טעויות במהלך ניתוח יכולות להיחשב רשלנות רפואית?

ניתן לטעון לרשלנות רפואית בניתוח כאשר המנתח או הצוות הרפואי פעלו בניגוד לסטנדרט המקובל ושלא באופן סביר. טעויות בניתוח יכולות להתרחש לפני, במהלך ואחרי הניתוח: אבחון שגוי, פגיעה באיברים סמוכים, השארת חפצים זרים בגוף המטופל, ניתוח איבר שגוי, כשל בהסכמה מדעת ועוד.

• האם פגיעה באיבר סמוך במהלך ניתוח היא תמיד רשלנות?

פגיעה באיבר סמוך במהלך ניתוח היא לא תמיד רשלנות. ניתוחים כרוכים בסיכונים ולכן השאלה אם הפגיעה תחשב לרשלנות רפואית תלויה באופן ההתנהלות של הצוות הרפואי והאם חרג מסטנדרט רפואי סביר.

• איך מוכיחים מה באמת קרה בחדר הניתוח?

חוק זכויות החולה מחייב את המוסד הרפואי ואת הרופא המטפל לתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית. מטופל זכאי לקבל לידיו את המידע הרפואי שנאסף, כולל מידע על הניתוח, אופן התנהלותו, בדיקות שנעשו לפני ואחרי ועוד. המידע הזה חשוב כדי להבין ולהוכיח מה באמת התרחש בחדר הניתוח.

---

טעות בזיהוי, מיקום או ביצוע הפעולה הניתוחית

• מה קורה אם נותח האיבר הלא נכון או הצד הלא נכון?

בניגוד למקרים מורכבים שבהם קשה להוכיח רשלנות, ניתוח של איבר לא נכון הוא מקרה קיצוני ומדובר ברשלנות רפואית מובהקת. קל מאוד להוכיח במקרה זה חריגה מסטנדרט רפואי סביר ולכן ביהמ"ש צפוי לקבוע שמדובר ברשלנות.

• אילו מסמכים יכולים להוכיח טעות במהלך הניתוח?

הרשומה הרפואית של המטופל יכולה להוכיח טעות במהלך הניתוח. למשל, דו"ח הניתוח שנכתב במהלך ותוך כדי ההליך, טופס פסק זמן (פרוטוקול בטיחות המבוצע בחדר ניתוח לפני החתך הראשון), טופס הסכמה מדעת, סיכום אשפוז ועוד.

---

רשלנות רפואית בהרדמה

• האם נזק מהרדמה יכול להיחשב רשלנות רפואית?

נזק מהרדמה יכול להיחשב רשלנות רפואית, במידה והרופא המרדים חרג מהסטנדרט המקובל.

• מה בודקים לפני הרדמה כללית או אזורית?

לפני ביצוע הרדמה כללית או אזורית יש לבצע הערכה טרום-אנסטטית על ידי רופא מרדים. זוהי בדיקה שעתידה לקבוע את סוג ותמהיל חומרי ההרדמה.

• אילו נזקים יכולים להיגרם עקב רשלנות בהרדמה?

רשלנות בהרדמה עלולה להוביל לנזקים קלים וחולפים, נזקים חמורים לצמיתות ואף למוות. בין היתר: נזק מוחי, דום לב ושבץ מוחי, מוות מוחי, שיתוק, פגיעה עצבית, נזק לשיניים, לגרון וללסת ועוד.

---

רשלנות במעקב לאחר ניתוח

• מה כוללת חובת המעקב הרפואי לאחר ניתוח?

חובת המעקב הרפואי לאחר ניתוח היא חלק בלתי נפרד מהטיפול והיא חלה על הצוות הרפואי. המעקב מתבצע בשלושה שלבי זמן עיקריים – בשעות הראשונות שלאחר הניתוח, במהלך האשפוז עצמו ובשלב השחרור והמעקב. התעלמות מתלונות המטופל או מסימנים מחשידים עלולה להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

• האם שחרור מוקדם מדי מבית החולים יכול להיחשב רשלנות?

שחרור מוקדם מדי מבית החולים יכול להיחשב רשלנות. בתי המשפט פסקו לא פעם כי שחרור מוקדם ומהיר, ללא ביצוע בדיקות וללא המשך ניטור עלולים להוות רשלנות. נקבע כי מחסור במיטות אשפוז או עומס בבית החולים אינו מצדיק שינוי בסטנדרט הרפואי הנדרש.

• האם אי זיהוי סיבוך לאחר ניתוח יכול להקים עילת תביעה?

המעקב המתבצע על ידי הצוות הרפואי לאחר ניתוח, נועד למנוע סיבוכים ולטפל בסימנים מחשידים במטופל. אי ביצוע של ניטור כזה עלול להוות רשלנות רפואית, אולם כל מקרה לגופו ויש לבחון האם הצוות פעל באופן סביר.

---

זיהומים וסיבוכים לאחר ניתוח

• האם זיהום לאחר ניתוח הוא תמיד רשלנות רפואית?

זיהום הוא אחד הסיבוכים השכיחים לאחר ניתוח ולכן, לא כל מקרה של זיהום יהווה רשלנות רפואית. כדי שזיהום יוכח כרשלנות רפואית צריך להוכיח סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר.

• מתי זיהום ניתוחי עשוי להעיד על טיפול רשלני?

זיהום ניתוחי עשוי להעיד על טיפול רשלני כאשר הצוות הרפואי לא פעל בצורה הסבירה המצופה ממנו. כך, יבחן האם הצוות הרפואי לא פעל בהתאם לפרוטוקול ההיגיינה המקובל (שמירה על סטריליות, מתן אנטיביוטיקה) או שמא הוא התעלם מתמרורי אזהרה המעידים על זיהום או איחר באבחון הזיהום.

---

דימום, קריש דם או החמרה לאחר ניתוח

• האם דימום לאחר ניתוח יכול להעיד על רשלנות?

דימום נחשב לסיבוך אפשרי ואף נפוץ לאחר ניתוח ולכן לא כל דימום יעיד על רשלנות רפואית. יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם הדימום נובע מרשלנות רפואית. למשל, במקרים של פגיעה בכלי דם מרכזי, סגירת הפצע בצורה לא יסודית, התעלמות מסימני דימום פנימי, התעלמות מתלונות המטופל, אי הפסקת מדללי דם ועוד.

• מה קורה אם סימני החמרה לא זוהו בזמן?

חלק מהפרוטוקול הרפואי לאחר ניתוח נועד לגלות סימני אזהרה כמו דימום או זיהום. במידה והצוות הרפואי לא ביצע כראוי את הבדיקות (או לא ביצע את כל הבדיקות) או במידה והתעלם מתלונות המטופל היכולות להעיד על חשד לדימום פנימי – יתכן ומדובר ברשלנות רפואית.

• איך בודקים אם הטיפול בסיבוך לאחר הניתוח היה סביר?

כדי לבדוק אם הטיפול בסיבוך לאחר ניתוח היה סביר, נבחן האם הצוות הרפואי פעל לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת. הבדיקה מתבצעת על בסיס מבחן הרופא הסביר וכוללת את מהירות האבחון, אילו בדיקות בוצעו והאם ניתן המענה הנכון.

---

ניתוח חוזר או תיקון ניתוח קודם

• האם הצורך בניתוח חוזר מעיד בהכרח על רשלנות רפואית?

לא בהכרח. הצורך בניתוח חוזר יעיד על רשלנות רפואית כאשר הניתוח נדרש כדי לתקן טעות חריגה כמו השארת גוף זר או פתיחה מחדש של תפר שנסגר בצורה לא נכונה. במקרים נוספים הדבר יעיד על רשלנות כאשר הניתוח נדרש עקב אבחון מאוחר של הסיבוך.

• מה בודקים כאשר נדרש ניתוח תיקון?

כאשר נדרש ניתוח חוזר יש לבדוק מהו הכשל שחייב לבצע אותו, והאם הוא נדרש כתוצאה מרשלנות בניתוח הראשון.

---

נזק עצבי, פגיעה באיבר או נכות לאחר ניתוח

• האם נזק עצבי לאחר ניתוח יכול להיחשב רשלנות רפואית?

נזק עצבי לאחר ניתוח יכול להיחשב כרשלנות רפואית, תלוי באופן התנהלות הצוות הרפואי, והאם פעל לפי הסטנדרטים הסבירים.

• איך מוכיחים שהנזק נגרם מהניתוח ולא ממצב רפואי קודם?

זהו אחד השלבים המרכזיים בבניית תביעת רשלנות. כדי להוכיח רשלנות רפואית בביהמ"ש צריך להראות את האירוע הרשלני (הניתוח), את הנזק שנגרם ואת הקשר הסיבתי בין השניים. קשר זה יתבסס על המסמכים הרפואיים ועל התיעוד מבית החולים באמצעות חוות דעת מקצועית של מומחה בתחום.

• איזה מומחה רפואי נדרש לבדיקת נזק לאחר ניתוח?

כדי לבחון את הנזק, לרוב הדבר יתבסס על שני סוגי מומחים רפואיים. מומחה לעניין איכות הניתוח והתנהלות המנתחים ומומחה שיחווה דעה על הנזק הספציפי שנגרם למטופל.

---

רשלנות רפואית בניתוחים אסתטיים

• האם בניתוחים אסתטיים חובת ההסבר למטופל רחבה יותר?

בפסק דין ע"א 6153/97 (שטנדל נ' פרופ' שדה) קבע ביהמ"ש את עקרונות "חובת הגילוי המוגברת" בניתוחים פלסטיים. משום שמדובר בניתוח בחירה, שאינו נועד להציל חיים או לפתור בעיה רפואית דחופה, קבע ביהמ"ש כי יש לספק למטופל הסבר רחב באופן משמעותי.

• מה ההבדל בין חוסר שביעות רצון מתוצאה לבין רשלנות רפואית?

חוסר שביעות רצון של המטופל אין משמעו כי הרופא התרשל במסגרת ביצוע ההליך האסתטי. מי שיסייע לקבוע אם חוסר שביעות הרצון הוא אכן תוצאה של רשלנות (אפילו רשלנות במתן ההסברים שלפני הטיפול) יהיה רופא מומחה שיגבש חוות דעת.

• האם צלקות, עיוות או אסימטריה יכולים להיחשב רשלנות?

כן, ביהמ"ש פסקו לא פעם כי עיוותים בולטים, עיוותים תפקודיים, צלקות חריגות או אסימטריה בולטת, יכולים להיחשב רשלנות רפואית הן מבחינת חובת הגילוי (הסכמה מדעת) והן מבחינת ההתנהלות הסבירה של הצוות המטפל.

---

רשלנות רפואית בניתוחים דחופים לעומת ניתוחים מתוכננים

• האם הסטנדרט הרפואי שונה בניתוח דחוף?

הן בניתוח מתוכנן והן בניתוח דחוף על הצוות הרפואי לעמוד בסטנדרטים המקובלים. יחד עם זאת, האופן שבו מגדיר ביהמ"ש את "הרופא הסביר" בניתוחים דחופים הוא שונה והוא מעניק גמישות גדולה יותר לצוות הרפואי.

• איך בוחנים רשלנות כאשר הניתוח בוצע תחת לחץ זמן?

טעות בשיקול הדעת כאשר מדובר בניתוח חירום המבוצע תחת לחץ זמן, אינו דומה לטעות בשיקול הדעת בניתוח מתוכנן, ואין משמעות הדבר כי בהכרח מדובר ברשלנות. במקרים אלו, אם הרופא טעה בשיקול הדעת, ייתכן ויקבע ביהמ"ש כי מדובר בסיכון סביר בשל הנסיבות.

• האם גם בניתוח דחוף קיימת חובה לתעד החלטות רפואיות?

סעיף 17 לחוק זכויות החולה מחייב את הצוות הרפואי לתעד החלטות רפואיות בכל מצב, גם כאלו שהתקבלו במצבי חירום ובניתוחים דחופים.

---

רשלנות רפואית בניתוח פרטי לעומת ניתוח בבית חולים ציבורי

• האם יש הבדל משפטי בין ניתוח פרטי לניתוח ציבורי?

הן בניתוח פרטי והן בניתוח ציבורי מחויב הצוות הרפואי לעמוד בסטנדרטים המקובלים לפי דוקטרינת הרופא הסביר. יחד עם זאת יש שוני בין הדברים. במקרים של ניתוח ציבורי – מערכת היחסים בין הצדדים מבוססת על הדין הציבורי וחוק בריאות ממלכתי. בניתוח פרטי יש חוזה ישיר בין המטופל לבין הרופא והמרכז הרפואי, כך שהתביעה היא לא רק בעילת רשלנות (נזיקית) אלא גם בעילה של הפרת חוזה.

• נגד מי מגישים תביעה במקרה של ניתוח פרטי?

במקרה של ניתוח פרטי התביעה תוגש נגד הנתבע באופן אישי (באמצעות חברת הביטוח המבטחת אותו) ונגד המרכז הרפואי (במידה וקיימת רשלנות מוסדית).

• האם אפשר לתבוע גם את הרופא וגם את המוסד הרפואי?

בניתוח ציבורי התביעה מוגשת לרוב נגד המדינה (אם מדובר בבית חולים ממשלתי) או נגד קופת חולים (אם מדובר בבית חולים או מוסד רפואי של הקופה). כאן, המוסד הרפואי נושא באחריות שילוחית מלאה לכל שגיאה של אנשי הצוות. בניתוח פרטי התביעה מוגשת נגד הרופא המטפל ובמקרים מסוימים גם נגד המרכז הרפואי.

---

אחריות הצוות הרפואי בחדר הניתוח

• האם רק המנתח אחראי למה שקורה במהלך הניתוח?

לא. החוק קובע כי לא רק המנתח אחראי למה שקורה במהלך הניתוח, אלא גם יתר הצוות הרפואי והמוסד הרפואי עצמו (במקרה של ניתוח בבית חולים ציבורי) הנושא באחריות שילוחית מלאה.

• מהי אחריות המרדים, האחיות וצוות חדר הניתוח?
• הרופא המרדים אחראי על ההיבט המערכתי של גוף המטופל שאינו קשורים לחיתוך הכירורגי. האחיות אחראיות לספור ציוד כדי למנוע השארת גוף זר, לשמור על הסטיריליות ולאמת את זהות המטופל.
• איך בודקים אחריות של כמה גורמים רפואיים באותו ניתוח?

עורך הדין והמומחים הרפואיים בוחנים ומפרקים את שלבי הניתוח, ומנסים לבחון מי היה אחראי על הכשל. המטרה היא לבצע חלוקת אחריות פנימית על פי מבחן האשם המוסרי היחסי..

---

תיעוד רפואי ודו”ח ניתוח

• מהו דו”ח ניתוח ולמה הוא חשוב בתביעת רשלנות רפואית?

החוק מחייב את הצוות הרפואי לתעד את מהלך הטיפול ברשומה רפואית. דו"ח הניתוח הוא הרשומה הרפואית המתעדכנת לאורך הניתוח ולאחריו. במידה שהייתה רשלנות רפואית בניתוח, יהווה הדו"ח ראייה מרכזית בתביעה.

• אילו מסמכים חשוב לאסוף אחרי ניתוח שהסתבך?

לאחר ניתוח שהסתבך חשוב לפנות למוסד הרפואי ולבקש את הרשומות הרפואיות, את דו"ח הניתוח, סיכום האשפוז וכל מסמך רפואי שקיים בעניינו של המטופל.

• מה עושים אם התיעוד הרפואי חסר או לא ברור?

החוק מחייב את המוסד הרפואי לקיים רישום ותיעוד של הטיפול הרפואי. במידה והחומר חסר או לא ברור, הדבר יכול לסייע לתביעת המטופל שנפגע. במקרים מסוימים ביהמ"ש אף יכול להעביר את נטל ההוכחה לצד הנתבע, כך שהרופא והמוסד הרפואי יצטרכו להוכיח שפעלו בזהירות ובסבירות.

---

חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות רפואית בניתוח

• למה צריך חוות דעת מומחה בתביעת רשלנות רפואית בניתוח?

תקנות סדר הדין האזרחי מחייבות הגשת חוות דעת של מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית וזהו תנאי סף. ביהמ"ש אינו מחזיק בידע רפואי או כירורגי ונדרש לחוות דעתו של רופא מומחה כדי לקבוע האם אכן הייתה רשלנות.

• איזה מומחה צריך לבדוק את המקרה?

במקרה של רשלנות רפואית בניתוח יש צורך בחוות דעת רופא מומחה, ומשני רופאים מומחים כאשר הנזקים פולשים לתחומים שונים: רופא מנתח בכיר ורופא מומחה לתחום בו אירע הנזק.

• האם ניתן להגיש תביעה בלי חוות דעת רפואית?

לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת רפואית, זהו תנאי סף.

---

קשר סיבתי בין הניתוח לבין הנזק

• מהו קשר סיבתי בתביעת רשלנות רפואית בניתוח?

כדי להוכיח תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח קשר סיבתי בין האירוע הרשלני לבין הנזק שנגרם למטופל. צריך להוכיח שהנזק שנגרם למטופל לא היה מתגבש, אלמלא התרשלות הגורם הרפואי.

• איך מוכיחים שהנזק נגרם בגלל הניתוח ולא בגלל המחלה המקורית?

כדי להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מהניתוח ולא בגלל המחלה המקורית, עורך הדין והמומחה הרפואי צריכים לבצע הבחנה חדה בין תסמיני המחלה לבין תוצאות הניתוח.

• למה הקשר הסיבתי הוא אחד האתגרים המרכזיים בתביעות ניתוח?

הקשר הסיבתי הוא אחד האתגרים המרכזיים בתביעות ניתוח, כי הוא מהווה את עיקר המחלוקת בין הנפגע לצוות הרפואי. גם אם קל להוכיח שנגרם למטופל נזק, הוכחה ברורה כי הניתוח הוא הסיבה לנזק היא מורכבת. במקרים של ניתוח יש תמיד סיבוכים וסיכונים, כך שהצוות המטפל יבקש לטעון שהנזק הוא חלק מאותם סיכונים.

---

פיצויים בתביעת רשלנות רפואית בניתוח

• אילו סוגי פיצויים ניתן לתבוע לאחר רשלנות רפואית בניתוח?

יש שני סוגי פיצויים בעולם הנזיקין (המורכבים מראשי נזק שונים). הסוג הראשון הוא נזק ממוני, שכולל פיצויים שנועדו לכסות הפסדים כספיים שנגרמו למטופל בעקבות הניתוח הרשלני ושצפויים להיגרם לו בעתיד (הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת ועוד). הסוג השני הוא נזק לא ממוני, פיצוי שנקבע בהתאם לשיקול דעת השופט ושנועד לפצות על הפגיעה הרגשית. סוג זה כולל פיצוי על כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, וקיצור תוחלת חיים.

• האם ניתן לקבל פיצוי על כאב וסבל, הפסדי שכר ואובדן כושר עבודה?

אכן ניתן לקבל פיצוי על ראשי נזק אלו. פיצוי על כאב וסבל נכלל תחת נזק לא ממוני והוא נתון לשיקול הדעת של השופט .

• מה משפיע על גובה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית בניתוח?

גובה הפיצוי אינו קבוע והוא משתנה בין מקרה למקרה בהתאם לנתונים האישיים של התובע. גורמים מרכזיים שמשפיעים על גובה הסכום הם: גיל המטופל, גובה השכר לפני הניתוח, אחוז הנכות הרפואית, הצורך בעזרת הזולת ובהוצאות מיוחדות, עוצמת הפגיעה באוטונומיה ובכאב וסבל.

• כשל רפואי בחדר הלידה: בית המשפט פסק פיצויים בגובה 10.5 מיליון ש"ח

פסק דין דרמטי חושף כיצד החלטה פזיזה אחת של הצוות הרפואי הפכה עולמה של משפחה. במרכז המקרה, יולדת בשבוע ה-31 להריונה שהובהלה לניתוח קיסרי דחוף – החלטה שהתבררה בדיעבד כשגויה לחלוטין וללא הצדקה רפואית ממשית.

ההליך הרפואי החפוז הוביל ללידת פג, אשר סבל מדימום מוחי חמור שהותיר אותו עם שיתוק מוחין ונכויות מורכבות (פיזיות ומנטליות כאחד). בית המשפט המחוזי קיבל את הטענות במלואן, קבע כי מדובר ברשלנות רפואית מובהקת, וחייב את המוסד הרפואי בפיצוי ענק של כ-10.5 מיליון שקלים בעקבות רשלנות רפואית בניתוח קיסרי.

---

התיישנות בתביעת רשלנות רפואית בניתוח

• בתוך כמה זמן אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח?

החוק קובע כי תביעת רשלנות רפואית תוגש בתוך 7 שנים מיום האירוע הרשלני, כלומר מיום הניתוח. יחד עם זאת, במקרים בהם הנזק התברר בשלב מאוחר יותר (למשל, חפץ זר שהושאר בגוף והתגלה רק בהמשך), ספירת ההתיישנות תהיה מהיום שבו התגלה הנזק ובתנאי שלא חלפו 10 שנים מיום הניתוח.

• מה קורה אם הנזק מהניתוח התגלה רק אחרי שנים?

אם הנזק מהניתוח התגלה רק אחרי שנים, ספירת ההתיישנות תחל ממועד הגילוי, זאת בתנאי שעדיין לא חלפו 10 שנים ממועד הניתוח.

---

מה לעשות אם חושדים ברשלנות רפואית בניתוח?

• מה הצעד הראשון לאחר חשד לרשלנות רפואית בניתוח?

כאשר אדם חושד ברשלנות רפואית בניתוח שעבר, עליו לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורך דין רשלנות רפואית יודע לבחון האם אכן מדובר ברשלנות רפואית, יציג למטופל את האפשרויות העומדות בפניו ויכוון אותו כיצד לפעול משפטית.

• אילו מסמכים כדאי לאסוף לפני פנייה לעורך דין?

לפני שפונים לעורך דין מומלץ לאסוף את כל המסמכים שיש ברשות המטופל – הפניות, סיכומי ביקור, מרשמי תרופות, סיכום אשפוז וכדומה. לאחר הפגישה עם עורך הדין, יקבל המטופל הנחיות כיצד עליו לפעול כדי לקבל את מלוא התיק הרפואי שלו.

• האם כדאי לפנות קודם לבית החולים או לעורך דין?

לפני כל פניה לבית החולים או למי מהצוות הרפואי מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין, זאת כדי למנוע מצב שבו ישונו פרטים בתיק הרפואי ובדו"ח הניתוח.