עורכי דין רשלנות רפואית מומלצים ע"י לקוחות | עמוד 2

מבוא: מהי רשלנות רפואית ומתי היא מתרחשת?

רשלנות רפואית היא נושא כאוב ומורכב, הנוגע במפגש הרגיש ביותר בין אדם למערכת האמונה על בריאותו וחייו. כאשר טיפול רפואי, אבחון או מעקב אינם עולים בקנה אחד עם סטנדרט הטיפול המקובל והסביר, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק פיזי, נפשי או כלכלי, עשויה לקום עילה לתביעת רשלנות רפואית. חשוב להדגיש כי לא כל תוצאה רפואית שלילית או סיבוך בלתי צפוי מהווים רשלנות.

עולם הרפואה כרוך באי-ודאות ובסיכונים אינהרנטיים. רשלנות רפואית מתקיימת כאשר הנזק נגרם עקב סטייה מרמת הזהירות והמיומנות הנדרשת מרופא סביר או ממוסד רפואי סביר בנסיבות העניין.

עמוד זה נועד לספק מידע מקיף אודות היבטים משפטיים של רשלנות רפואית בישראל, החל מהבסיס החוקי, דרך יסודות התביעה, סוגי הרשלנות הנפוצים, הליך הגשת התביעה, וכלה בפיצויים האפשריים. הבנת התהליך והזכויות היא צעד ראשון וחיוני עבור כל מי שסבור כי נפגע עקב טיפול רפואי לקוי, ובחירת עורך דין רשלנות רפואית מנוסה היא קריטית למיצוי זכויות אלו.

המסד המשפטי לתביעות רשלנות רפואית בישראל

תביעות רשלנות רפואית בישראל נשענות בעיקר על שני דברי חקיקה מרכזיים:

פקודת הנזיקין [נוסח חדש] – עוולת הרשלנות

הבסיס העיקרי לתביעת רשלנות רפואית הוא "עוולת הרשלנות", המוגדרת בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין. על פי הפקודה, רשלנות היא "מעשהו של אדם או מחדלו, שאדם סביר לא היה עושה או לא היה נמנע ממנו באותן נסיבות". כדי להוכיח רשלנות, על התובע להוכיח את התקיימותם המצטברת של מספר יסודות, אשר יפורטו בהמשך.

חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996

חוק זכויות החולה מעגן זכויות יסוד של מטופלים בישראל, ובהן הזכות לקבלת טיפול רפואי נאות, הזכות למידע רפואי, הזכות לפרטיות וסודיות רפואית והזכות להסכמה מדעת לטיפול רפואי. הפרה של הוראות חוק זה, ובפרט הפרת החובה לקבלת הסכמה מדעת, יכולה להוות עילה עצמאית לתביעה (בגין "פגיעה באוטונומיה") או לתמוך בטענת רשלנות רפואית. למשל, אי מתן הסבר מספק על סיכונים וחלופות טיפוליות עלול להיחשב כהפרת חובת הזהירות.

יסודותיה של תביעת רשלנות רפואית

כדי שתביעת רשלנות רפואית תצלח, על התובע (הניזוק) להוכיח ארבעה יסודות מצטברים:

קיומה של חובת זהירות מצד הצוות הרפואי או המוסד הרפואי כלפי המטופל

ביחסים שבין רופא למטופל, או בין מוסד רפואי למטופל, כמעט תמיד קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית. הרופא והמוסד הרפואי חבים בחובת זהירות כלפי המטופל מרגע שנוצר הקשר הטיפולי.

הפרת חובת הזהירות – סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל ("מבחן הרופא הסביר")

זהו לב ליבה של תביעת הרשלנות. על התובע להוכיח כי הרופא או המוסד הרפואי סטו מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל והסביר באותן נסיבות. סטנדרט זה נקבע על פי מה שרופא סביר, בעל רמת מיומנות דומה, היה עושה (או נמנע מלעשות) באותה סיטואציה. ההשוואה אינה לרופא "מושלם" או ל"אסכולה" רפואית מסוימת, אלא לפרקטיקה הרפואית המקובלת והזהירה. הוכחת סטנדרט הטיפול והסטייה ממנו נעשית לרוב באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי.

קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות (הפרת חובת הזהירות) לבין הנזק שנגרם

על התובע להוכיח כי הנזק שנגרם לו הוא תוצאה ישירה של התרשלות הצוות הרפואי. קשר סיבתי זה כולל שני היבטים:

• קשר סיבתי עובדתי: "מבחן האלמלא" – האם אלמלא ההתרשלות, הנזק היה נמנע או מופחת?
• קשר סיבתי משפטי: האם הנזק שנגרם היה צפוי באופן סביר כתוצאה מההתרשלות? האם ההתרשלות הייתה גורם משמעותי בגרימת הנזק?

גרימת נזק למטופל

על התובע להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מההתרשלות. נזק יכול להיות פיזי (פגיעה גופנית, נכות, מוות), נפשי (טראומה, דיכאון), או כלכלי (אובדן ימי עבודה, הוצאות רפואיות, צורך בעזרה סיעודית).

תחומים נפוצים של רשלנות רפואית

רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל שלב של המפגש הרפואי ובכל תחום התמחות. להלן מספר דוגמאות נפוצות:

רשלנות באבחון:

איחור באבחון מחלה, אבחון שגוי (טעות באבחנה), או אי-אבחון מוחלט של מצב רפואי. רשלנות כזו עלולה למנוע טיפול מציל חיים או לגרום להחמרת המצב הרפואי.

רשלנות בטיפול:

מתן טיפול שאינו מתאים, ביצוע פרוצדורה רפואית או ניתוח באופן רשלני (למשל, פגיעה באיברים סמוכים, השארת גוף זר, זיהומים), מתן תרופות שגויות (מינון לא נכון, תרופה לא מתאימה, אי התחשבות באלרגיות או באינטראקציות בין-תרופתיות).

רשלנות במעקב רפואי:

היעדר מעקב הולם אחר מצבו של המטופל לאחר טיפול, פרוצדורה או ניתוח. רשלנות זו יכולה להתבטא באי התייחסות לתלונות המטופל על כאבים או תסמינים חדשים, אי ביצוע בדיקות מעקב נדרשות (כגון בדיקות דם, הדמיות), אי זיהוי סימני אזהרה להתפתחות סיבוכים (כזיהום, דימום, קרישי דם), או שחרור מוקדם מדי מאשפוז ללא תוכנית מעקב מסודרת.

רשלנות רפואית בהריון ובלידה

תחום זה רגיש במיוחד, ורשלנות בו עלולה לגרום לנזקים קשים ובלתי הפיכים הן ליולדת והן ליילוד. מקרים אלו כוללים:

רשלנות במעקב הריון:

• אי-אבחון או אבחון מאוחר של מומים מולדים בעובר, למרות שניתן היה לאתרם בבדיקות שגרתיות (סקירת מערכות, שקיפות עורפית, בדיקות גנטיות).
• אי-זיהוי של מצבי סיכון בהריון כגון סוכרת הריונית, רעלת הריון, או פיגור בגדילה תוך רחמית (IUGR).
• התעלמות מתלונות של האישה ההרה או מסימנים מחשידים המעידים על בעיה בהריון.
• אי-ביצוע בדיקות הכרחיות או פירוש שגוי של תוצאות בדיקות.

רשלנות במהלך הלידה עצמה:

• אי-זיהוי או זיהוי מאוחר של מצוקה עוברית במהלך הלידה, המחייבת התערבות מיידית.
• בחירת שיטת יילוד שגויה או התעקשות על לידה רגילה במקרים בהם היה צורך בניתוח קיסרי.
• שימוש רשלני במכשירי ואקום או מלקחיים הגורם לפגיעה ביילוד.
• איחור בביצוע ניתוח קיסרי דחוף כאשר קיימת אינדיקציה ברורה לכך.
• ניהול רשלני של לידה מרובת עוברים או לידת עכוז.
• פגיעה ביולדת במהלך הלידה, כגון קרעים חמורים שלא טופלו כראוי או דימום יתר. נזקים אפשריים כתוצאה מרשלנות כזו כוללים שיתוק מוחין (CP), פגיעה במקלעת הברכיאלית (Erb's Palsy), נזקים נוירולוגיים אחרים ליילוד, ואף מוות של העובר או היולדת.

היעדר הסכמה מדעת (פגיעה באוטונומיה):

כאשר מטופל לא קיבל הסבר מלא ומקיף על מצבו הרפואי, מהות הטיפול המוצע, הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו, חלופות טיפוליות קיימות (כולל אי-טיפול), ותופעות לוואי אפשריות – באופן המאפשר לו לקבל החלטה מושכלת. גם אם הטיפול עצמו בוצע כהלכה, היעדר הסכמה מדעת יכול להוות עילה לתביעה.

רשלנות רפואית בניתוח

ניתוחים, מטבעם, כרוכים בסיכונים, אך רשלנות רפואית בניתוח מתרחשת כאשר הצוות המנתח או המרדים סוטה מסטנדרט הזהירות והמיומנות המקובלים, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. רשלנות כזו יכולה להתבטא במספר אופנים:

• ביצוע ניתוח שגוי: ניתוח באיבר הלא נכון, בצד הלא נכון של הגוף, או ביצוע פרוצדורה ניתוחית שונה מזו שתוכננה והוסכמה.
• כשלים טכניים בביצוע הניתוח: שימוש רשלני במכשור רפואי, תכנון לקוי של מהלך הניתוח, או ביצוע לקוי של שלבי הניתוח באופן שחרג מן הפרקטיקה המקובלת.
• פגיעה באיברים, כלי דם או עצבים סמוכים: במהלך הניתוח, עלולה להתרחש פגיעה באיברים או רקמות שלא היו אמורים להיפגע, אם ניתן היה למנוע זאת בנקיטת זהירות ומיומנות סבירות.
• השארת גופים זרים: מקרים מצערים של השארת פדים כירורגיים, מכשירים או חלקי מכשירים בגופו של המטופל.
• זיהומים נרכשים: זיהומים שנגרמו עקב אי שמירה על תנאי סטריליות נאותים בחדר הניתוח או במהלך הפרוצדורה.
• רשלנות בטיפול ההרדמה: טעויות בבחירת חומרי ההרדמה, במינונים, במעקב אחר מצב המטופל במהלך ההרדמה, או בטיפול בהתעוררות מההרדמה.

הליך הגשת תביעת רשלנות רפואית – שלב אחר שלב

ההליך המשפטי בתביעות רשלנות רפואית הוא מורכב וארוך, ומחייב ליווי צמוד של עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון וידע בתחום.

1. פנייה ראשונית והערכת סיכויי התביעה: השלב הראשון הוא פגישת ייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית. בשלב זה, יבחן עורך הדין את נסיבות המקרה, ישמע את גרסת המטופל ויעריך באופן ראשוני האם קיימת עילה אפשרית לתביעה.
2. איסוף כל החומר הרפואי הרלוונטי: על פי חוק זכויות החולה, למטופל יש זכות לקבל העתק מהרשומה הרפואית שלו. יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי מכל הגורמים המטפלים (קופות חולים, בתי חולים, רופאים פרטיים, מכונים וכו').
3. קבלת חוות דעת רפואית מומחית: זהו שלב קריטי. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תביעת רשלנות רפואית חייבת להיות מלווה בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי. המומחה יבחן את החומר הרפואי ויקבע האם הייתה סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל, והאם קיים קשר סיבתי בין הסטייה לנזק. חוות דעת זו מהווה את הבסיס להגשת התביעה. עורכי דין רשלנות רפואית מנוסים עובדים עם מאגר מומחים רפואיים מוסמכים.
4. הגשת כתב התביעה לבית המשפט: לאחר קבלת חוות דעת התומכת בעילת התביעה, ינוסח ויוגש כתב תביעה מפורט לבית המשפט המוסמך (שלום או מחוזי, בהתאם לסכום התביעה).
5. ניהול ההליך המשפטי: שלב זה כולל מספר הליכי משנה:
   • כתב הגנה: הנתבעים (הרופא/המוסד הרפואי) יגישו כתב הגנה, לרוב בצירוף חוות דעת רפואית מטעמם.
   • הליכים מקדמיים: גילוי מסמכים, שאלונים, תצהירי עדות ראשית.
   • חוות דעת נגדיות וחקירת מומחים: הצדדים יגישו חוות דעת מטעמם והמומחים ייחקרו בבית המשפט.
   • גישור או משא ומתן לפשרה: במקרים רבים, הצדדים מופנים לגישור או מנהלים מו"מ לפשרה במטרה לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.
   • שלב ההוכחות (משפט): אם לא הושגה פשרה, יתקיים דיון הוכחות בו יישמעו עדויות המטופל, עדים נוספים, והמומחים הרפואיים מטעם שני הצדדים.
   • פסק דין: בסיום ההליך, בית המשפט ייתן פסק דין המכריע בתביעה.
   • ערעור: לצדדים קיימת זכות לערער על פסק הדין לערכאה גבוהה יותר.

הוכחת רשלנות רפואית – אתגרים וכלים

הוכחת רשלנות רפואית היא משימה מורכבת. הנתבעים הם לרוב גופים גדולים וחזקים (בתי חולים, קופות חולים, חברות ביטוח), ופערי הידע בין המטופל לצוות הרפואי הם משמעותיים.

• תפקידם המכריע של המומחים הרפואיים: כאמור, חוות דעת רפואיות הן לב ליבו של ההליך. איכות חוות הדעת, מקצועיות המומחה ועדותו בבית המשפט יכולות להכריע את גורל התביעה.
• חשיבותן של הרשומות הרפואיות: הרשומה הרפואית היא מסמך קריטי המתעד את הטיפול שניתן. רישום חסר, שגוי, או רישום ששוּנה בדיעבד, יכול לעיתים לפעול לטובת התובע ואף להעביר את נטל הראיה אל הנתבע.
• דוקטרינת "הדבר מדבר בעדו" (Res Ipsa Loquitur): במקרים נדירים וחריגים, כאשר הנזק שאירע הוא מסוג שבדרך כלל אינו מתרחש ללא התרשלות, והנסיבות מצביעות על כך שהגורם לנזק היה בשליטת הנתבע, עשוי נטל הראיה לעבור אל הנתבע להוכיח שלא התרשל.

תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית

על פי חוק ההתיישנות, תביעת רשלנות רפואית מתיישנת, ככלל, בחלוף 7 שנים מהיום בו נולדה עילת התביעה (בדרך כלל, מועד האירוע הרשלני או מועד גילוי הנזק). עם זאת, קיימים חריגים וכללים מיוחדים:

• קטינים: תקופת ההתיישנות לגבי קטין מתחילה להימנות רק מהגיעו לגיל 18. כלומר, קטין שנפגע יכול להגיש תביעה עד הגיעו לגיל 25.
• "כלל הגילוי המאוחר": במקרים בהם הנזק או עובדות המקרה המהותיות לא היו ידועות לתובע מסיבות שאינן תלויות בו, תקופת ההתיישנות עשויה להתחיל להימנות מהמועד בו נודעו לו עובדות אלו, אך לא יאוחר מ-10 שנים מיום אירוע הנזק (בכפוף לחריגים).

חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי ולא להמתין, שכן איחור עלול להוביל לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

סוגי הפיצויים הנפסקים בתביעות רשלנות רפואית

מטרת הפיצויים היא להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו, ככל הניתן, ולהעמידו במצב בו היה אלמלא ההתרשלות. הפיצויים נחלקים לשני סוגים עיקריים:

1. ראשי נזק ממוניים (נזקים כלכליים)

• הוצאות רפואיות: החזר הוצאות עבור טיפולים רפואיים, תרופות, אביזרים, שיקום, נסיעות לטיפולים – הן לעבר והן לעתיד.
• אובדן השתכרות וכושר השתכרות: פיצוי עבור הפסדי שכר שנגרמו כתוצאה מהפגיעה (לעבר), ופיצוי עבור אובדן היכולת להשתכר בעתיד (פגיעה בכושר ההשתכרות).
• עזרת צד ג' וסיעוד: פיצוי עבור הצורך בעזרה בתפקודי יום-יום, עזרה במשק בית, וטיפול סיעודי – לעבר ולעתיד.
• הוצאות ניידות והתאמת דיור: במקרים של נכות קשה, ייתכן פיצוי עבור רכב מותאם, אביזרי ניידות, והתאמת הדיור לצרכי הנכה.

2. ראשי נזק לא ממוניים (נזקים שאינם כלכליים)

• כאב וסבל: פיצוי עבור הסבל הפיזי והנפשי שנגרם לניזוק כתוצאה מהפגיעה והטיפולים. גובה הפיצוי נקבע על פי שיקול דעת בית המשפט, בהתחשב בחומרת הפגיעה, גיל הניזוק, ועוד.
• אובדן הנאות חיים: פיצוי עבור הפגיעה ביכולתו של הניזוק ליהנות מפעילויות ותחביבים שנהג לעסוק בהם טרם הפגיעה.
• קיצור תוחלת חיים: במקרים טרגיים בהם הרשלנות גרמה לקיצור תוחלת חייו של הנפגע.
• פגיעה באוטונומיה: פיצוי ספציפי הניתן במקרים של הפרת הזכות להסכמה מדעת, גם אם הטיפול עצמו לא היה רשלני.

מדוע חשוב לבחור עורך דין רשלנות רפואית מומלץ?

תחום הרשלנות הרפואית הוא סבוך ודורש התמחות ייחודית, המשלבת ידע משפטי מעמיק עם הבנה בעולם הרפואה. בחירה בעורך דין רשלנות רפואית מומלץ היא קריטית להצלחת התביעה, מהסיבות הבאות:

• ניסיון וידע מקצועי: עורכי דין רשלנות רפואית מנוסים מכירים את החוק, הפסיקה והפרוצדורות הספציפיות לתחום זה. הם יודעים כיצד לנתח תיקים רפואיים, לזהות כשלים, ולבנות אסטרטגיית תביעה אפקטיבית.
• קשרים עם מומחים רפואיים: לעורך דין רשלנות רפואית יש לרוב רשת קשרים עם מומחים רפואיים מובילים בתחומים שונים, המסוגלים לספק חוות דעת מקצועיות ומשכנעות.
• יכולת ניהול משא ומתן וייצוג בבית המשפט: עורך דין מנוסה יידע לנהל משא ומתן יעיל מול חברות הביטוח והמוסדות הרפואיים, ובמידת הצורך, לייצג את התובע בצורה מיטבית בבית המשפט.
• הבנת המורכבות הרגשית: תביעת רשלנות רפואית כרוכה במטען רגשי כבד. עורך דין רשלנות רפואית מומלץ יגלה רגישות ואמפתיה למצבך, ויספק תמיכה וליווי לאורך כל ההליך.
• משאבים: ניהול תביעת רשלנות רפואית דורש משאבים כספיים (למשל, עבור חוות דעת מומחים). משרדים המתמחים בתחום זה ערוכים לכך.

סיכום

התמודדות עם תוצאות של רשלנות רפואית היא מסע קשה ומאתגר, הן פיזית והן נפשית. ההבנה כי הנזק שנגרם יכול היה להימנע לו ניתן טיפול רפואי הולם, היא קשה מנשוא. מערכת המשפט בישראל מכירה בכך ומספקת כלים לניזוקים לקבלת פיצוי הולם על נזקיהם.

עם זאת, הדרך להוכחת רשלנות רפואית וקבלת הפיצויים היא מורכבת ודורשת סיוע משפטי מקצועי ומנוסה. פנייה אל עורך דין המתמחה בתחום של רשלנות רפואית, היא הצעד החשוב ביותר שתוכלו לעשות כדי להבטיח שזכויותיכם יישמרו ותביעתכם תנוהל בצורה המיטבית.